את חייב להוריד מעצמך דברים. נקודה!.
ואני גם חושבת שאת כן צריכה להעיר לו בתוקפנות אבל יפה : "ממי - שים לב כשאתה אוכל - אתה משאיר פירורים. הבית לא מנקה את עצמו אז תנקה אחריך בבקשה!" פעם ראשונה - יעבור לידו, פעם שניה יעבור לידו, פעם שלישית - את כבר מסבירה זו פעם שלישית שאת מבקשת ונמאס לך מזה, פעם רביעית יפנים...
לא נעים לי לספר לך על איזה מריבה הייתה לי עם בעלי, שיחיה, כשהתחלנו לצאת (רמז - הרבה יותר חמור מפירורים של אוכל... פירורים של שתן...) וכל פעם כשנכנסתי לשירותים וראיתי "שאריות" שלו - קראתי לו שיבוא לנקות אחריו. פשוט לא לוותר. כל מה שתוותרי היום - ילך איתך לנצח.
במקביל את גם צריכה להסביר לו שזה הבית גם שלו. שהוא לא אבא שלך, לא בוס שלך, ולא המפרנס שלך. ברוך השם - את הכל את יכולה לעשות לבד. הוא חי איתך כדי לחיות לצידך - ואם הוא לא עוזר לך "לעבור" את החיים ביותר קלות - אז אין לך צורך בו. אבל זו שיחה שצריכה להיעשות בנעימים ולא בעצבים ושלא תישמע כאיום!
כתבי תגובה |
שלחי מסר לבוצי ההורס שלי :-) |
קישור ישיר להודעה |
קישור ישיר לאשכול