מאז ומתמיד עסקתי במקצועות האומנות. מהיותי ילדה קטנה ועד התיכון שסיימתי בהצטיינות במגמת אומנות, אהבתי ליצור , לייצר ואפילו להעניק נפח לקנבס החלק. כאשר יצאתי לשוק העבודה המשיכה הראשונה שלי הייתה ליצור, התחלתי את דרכי כבונת ציפורניים שאהבה את המכחול ואת הציור. בהמשך , אמא שלי ייעצה לי ללכת ללמוד איפור קבוע. בזמנו איפור קבוע היה מהטכניקות המיושנות ולא אהבתי את מה שראיתי: גבות כחולות סגולות , תוחם שחור מסביב לשפתיים ואיילנר שהוא פס שרק מכביד על מראה העין ואינו מעשיר אותו.

על קפה של בוקר אביבי, בפגישת עבודה עם חברתי, אומרת היא לי לפתע : "ליאת את עושה כל כך הרבה ואנשים לא יודעים מספיק על-כך. יש לך מעגלים של לקוחות , קשרים חברתיים ובעיקר את עוסקת בזכויות של נשים בהריון, תחום הקרוב ללבך, מאידך נשים רבות צמאות למידע בנושא זכויותיהן כנשים בהריון ולאחריו, אז יאללה גשי לעבודה וכתבי להן דברי הכוונה ומידע ".  לכן יקרות, חברותיי הנשים , אשר פגשו קשיים וחוו סבל במקום עבודתן, בשל רצונן להרחיב את חוג המשפחה. כותבת אני לכן, אלה, שלצד בחילות הבוקר והרגליים הנפוחות, לצד הצורך בביצוע בדיקות ומעקב....עסוקות גם בהתמודדות מול מעסיקים חסרי הבנה ואכפתיות, שההיריון שלכן מתאים להם כמו יום האתמול ועבורם הריונה של העובדת מהווה בעיה.