הוסיפי פוסט חדש
    בדרך...
    עודכן 08/11/2018 בשעה 10:58

    מחשבות מוקדמות על עבודה לחצי לפתיחה


    היי אומנם יש עוד המון המון זמן אבל לכתוב עוזר לי אז מנסה...
    אני עתידה ללדת במרץ, והמינימום של המינימום מבחינתי של זמן עם התינוק זה חצי שנה, אם לא 9 חודשים אם לא שנה, מבחינתי להיות אמא זה הדבר הכי מרכזי והתמזל מזלי שיכולה להרשות לעצמי מבחינה כלכלית להישאר בבית.
    גם בעתיד לצאת כל יום לעבוד מ7 בבוקר עד 16 לא להיות עם הילד שלי נשמע לי לא בשבילי.

    עכשיו הדילמה, אני עובדת במקצוע שבגדול מעניין אותי, המהות שלו, וחושבת על תואר שני כי אני מאוד אוהבת ללמוד, אבל בפועל, עד הלידה אהיה עם ניסיון של שנה וחצי במקצוע ובשביל תואר שני צריך לעבוד במקביל, אבל ביום יום יש הרבה מאוד חלקים בעבודה שאני לא סובלת וגורמים לי לתחושה מתסכלת וחסרת אנרגיה, אין לי סבלנות ואני עצבנית, גם השכר לא משהו ולאחרונה אני לא יודעת אם זו אני או בגלל ההריון גם לא משהו עם הצוות...אז מבחינתי למה להשקיע את הזמן שלי במקום שגורם לי לתחושה כזו...במקום להיות עם הילד שלי....

    כן יש דרישה לעובדים במקצוע שלי רק שאני לא בטוחה אם אני רוצה אותו יותר...
    בהנחה שיאשרו לי 9 חודשים חופשת לידה ואחר כך יסכימו לשעות שאהיה מוכנה לעבוד עד 14-15 גג עדיין לא יודעת אם ארצה לחזור, אבל במחשבה על להמשיך לעבוד במקצוע כדי להתקדם אולי שווה לחזור, גם אם ארצה זמן די קצר אולי אחרי לנסות להכנס שוב להריון....

    ההתקדמות הנשים היא בעייתית במקום שזה יהיה הכי ברור שאמא נשארת עם הילדים שלה הגיעו הפמיניסטיות שרוצות להיות כמו גברים ולממש את עצמן מקצועית
    אני כן רוצה לעבוד ולממש את עצמי ולעשות משהו שאוהב רוב היום, רק שלא יודעת אם מצאתי..אבל שלא יבוא על חשבון גידול הילדים שלי

    יש עוד בנות שחזרו לאותו מקום עבודה או שהחליפו ואיך היה לכן?
    טליק
    11/11/2018 בשעה 05:45
    הי קצת קשה להחליט מראש וגם

    את ממש לא צריכה להחליט מעכשיו לדעתי חכי לאחרי הלידה ותראי מה טוב לך אני אישית בילדה הראשונה הייתי שנה בבית ואז זהו הרגשתי מיצוי ויצאתי לעבוד כמובן משרה חלקית.. בבן השני הייתי באמצע לימודים אז לא חזרתי בעצם מאז לעבוד פשוט נשארתי בחופשת לידה מאז אח"כ בשלישי לא רציתי לחזור כי נולד פג ועכשיו ברביעי אני בבית עם שני הקטנים לפני ההריון הרביעי כמעט חזרתי לעבודה אבל ברגע האחרון הבנתי שזה לא בשבילי כרגע למרות שנתנו לי את השעות שרציתי הבנתי של את בבוקר עם הילדים לחזור יחד איתם וכל היום להיות סבעב השעון על הרגלים כדי להספיק זה לא מתאים לי בעזרת ה הילדים קצת יגדלו ואני אצא לעבוד בתחום שמעניין אותי אבל עכשיו שהם קטנים והמצב הכלכלי מאפשר אני מאוד שמחה להיות בבית. קל זה לא אבל כייף להגיד לך שא י אמא בול כמו שהייתי רוצה לא בטוחה אבל לפחות משתדלת להיות טובה וכמו כולנו כולנו טועים ומתקנים זה חלק מהחיים אין מושלם. בהצלחה
    מאושרת!! (אלה)
    22/10/2018 בשעה 20:06
    היי כנסי

    אני מכירה את הכללל יש לי אנמיה כבר שנים (אם הייתי מקפידה על דברים זה כנראה היה עובר אבל... ).
    נתחיל מזה שאת הטיפות את יכולה לתת לה גם במיץ, מים, חלב אם היא עדיין אוכלת. את לא חייבת לתת לה בכפית או משהו.
    מקור עשיר מאוד לברזל זה הודו גם בבקר יש אבל פחות מהודו, באופן כללי תחפשי באינטרנט ותמצאי בדיוק כמה ברזל יש מהצומח ומהחי..
    חלב, קופאין וביצים מפריע לספיגת הברזל, אז את הטיפות ברזל כדאי לתת כשעתיים ממדברים שמכילים חלב וקופאין..
    ויטמין סי מעודד ספיגה של ברזל אז אפשר לתת את הטיפות ביחד עם מיץ תפוזים למשל וזה יניב תוצאות טובות.
    בדרך כלל נותנים 6 טיפות לילדים שאין מחסור בברזל, לילדים עם מחסור בברזל נותנים 8 טיפות ..
    ברגע שתקפידי עם הטיפות (ואל תוותרי על זה כי אם היא במחסור יקח המון זמן למלא את המחסור רק עם אוכל) היא תשתפר בקצב מטורף.
    עכשיו, גם אם את רואה שיש שיפור לא להפסיק, כי מעבר לb12 ולברזל ולהומגלובין יש גם מחסני ברזל שצריכים להתמלא אז להמשיך כמה שהרופא אמר לך
    תרגישו טוב
    ננסי ❤
    עודכן 19/10/2018 בשעה 15:40

    הי בנות אולי ממכן תבוא הישועה לחצי לפתיחה


    ליאורי שלי בן חודשיים וקצת, מלידה אכל נוטרילון קומפורט אחרכך עברנו לרגיל ואז התחילה פלחטות עברנו למטרנה ar ושוב חזרנו לנוטרילון קומפורט, המעברים בתמלים הם בעקבות כך שליאור לא שקט באוכל!!! כל האכלה סיוט! זז מלא מתפתל מתכווץ , יש לו המון גזים בזמן האוכל,
    חוץ מזה כל שאר היום רגוע, אין לו שעת גזים מסויימת , רק באוכל... האם מישהי מזדהה? גם לה זה קורה? אני אובדת עצות לא יודעת איך להקל עליו, ניסיתי גרפווטר, סימיקול, ביו גאיה , כלום לא עוזר... אני לא רוצה שהילד ישנא אוכל בגלל שהוא סובל נורא בזמן האוכל..
    למישהי יש כאן הארה? שתוכל להאיר את עיניי ולעזור לי!!
    הריון שני
    19/10/2018 בשעה 15:43
    אגיד לך דבר : את מתארת מצב שכמעט כל אישה לאחר לידה חווה!

    התינוק ראשון, הגוף שלך עבר טראומה ואת צריכה להחלים. אבל אין לך זמן, כי הצינוקת שואבת הכל ממך. \
    ההתחלה מאוד מאוד קשה, במיוחד למי שמניקה, זה נראה קשה ואינסופי.
    ויש את העניין ההורמונלי שהוא חזק ממך ואין לך דרך לשלוט עליו.
    מציעה לך בלב שלם לפנות לכמה אנשים שיעזרו לך (וכן , גם אני הייתי במצבך ופניתי לעזרה):
    1. רופא משפחה- ספרי לו, שתפי אותו , אולי יש לך דיכאון אחרי לידה ואת לא מודעת לזה. את גם לא יכולה לדעת , כי זה לחלוטין הורמונלי ולא ניתן לשליטה.
    2. אם יש לך אמא שיכולה לעזור, אמא מהצד השני, חברות, אנשים שאת סומכת עליהם לשמור קצת על התינוק ואת תלכי לנוח, לנשום אויר.
    3. תתחילי לצאת איתו. זו אחת הההמלצות הכי הכי שיכולה לתת לך. הטיולים באוויר הצח, לראות אנשים\ לדבר איתם ולא כל היום להיות עם סמרטוטים , להניק או להאכיל , ולהחליף קקי. זה יעזור ל מאוד,יחייה אותך!!!!
    4. דבר נוסף וחשוב- מה תפקידו של הבן זוג בעניין? האם עוזר? הוא צריפל בתינוקך גם לקחת חלק בזה. ואם זה לקום בלילה לתינוקת להאכיל- אז שיקום ויתן לך לישון. לטפל בתינוק לאחר שלא ישנת לילה שלם, הרבה יותר קשה מאשר לעבוד . במיוחד אחרי שאתה רענן ואת לא. זו לא בושה- תבקשי ממנו לעזור.
    וחמודה ואהוביה, אנ מקווה שזה ישתפר לך. אנחנו כאן בשבילך. תעדכני ואתנו