מחשבות מוקדמות על עבודה

היי אומנם יש עוד המון המון זמן אבל לכתוב עוזר לי אז מנסה...
אני עתידה ללדת במרץ, והמינימום של המינימום מבחינתי של זמן עם התינוק זה חצי שנה, אם לא 9 חודשים אם לא שנה, מבחינתי להיות אמא זה הדבר הכי מרכזי והתמזל מזלי שיכולה להרשות לעצמי מבחינה כלכלית להישאר בבית.
גם בעתיד לצאת כל יום לעבוד מ7 בבוקר עד 16 לא להיות עם הילד שלי נשמע לי לא בשבילי.

עכשיו הדילמה, אני עובדת במקצוע שבגדול מעניין אותי, המהות שלו, וחושבת על תואר שני כי אני מאוד אוהבת ללמוד, אבל בפועל, עד הלידה אהיה עם ניסיון של שנה וחצי במקצוע ובשביל תואר שני צריך לעבוד במקביל, אבל ביום יום יש הרבה מאוד חלקים בעבודה שאני לא סובלת וגורמים לי לתחושה מתסכלת וחסרת אנרגיה, אין לי סבלנות ואני עצבנית, גם השכר לא משהו ולאחרונה אני לא יודעת אם זו אני או בגלל ההריון גם לא משהו עם הצוות...אז מבחינתי למה להשקיע את הזמן שלי במקום שגורם לי לתחושה כזו...במקום להיות עם הילד שלי....

כן יש דרישה לעובדים במקצוע שלי רק שאני לא בטוחה אם אני רוצה אותו יותר...
בהנחה שיאשרו לי 9 חודשים חופשת לידה ואחר כך יסכימו לשעות שאהיה מוכנה לעבוד עד 14-15 גג עדיין לא יודעת אם ארצה לחזור, אבל במחשבה על להמשיך לעבוד במקצוע כדי להתקדם אולי שווה לחזור, גם אם ארצה זמן די קצר אולי אחרי לנסות להכנס שוב להריון....

ההתקדמות הנשים היא בעייתית במקום שזה יהיה הכי ברור שאמא נשארת עם הילדים שלה הגיעו הפמיניסטיות שרוצות להיות כמו גברים ולממש את עצמן מקצועית
אני כן רוצה לעבוד ולממש את עצמי ולעשות משהו שאוהב רוב היום, רק שלא יודעת אם מצאתי..אבל שלא יבוא על חשבון גידול הילדים שלי

יש עוד בנות שחזרו לאותו מקום עבודה או שהחליפו ואיך היה לכן?

3 תגובות

הוסיפי תגובה
שתפי ברשתות חברתיות
;