חיייבת לפרוק כי אין באמת עם מי לשתףףףף

אימללללה כל כך רציתי צמודים שלצערי בין הראשון לשני עברתי מסכת "עינויים", אי ביוץ, פוליפים, ניתוח, הריון כימי, הריון חוץ רחמי שנגמר בהסרת חצוצרה ותוך כדי טיפולי ivf (לא הivf גרם לחוץ רחמי) כל זה לקח לי שנתיים עד שהצלחתי להרות, הראשון היה טבעיי לחלוטין שאפילו הופתעתי מהמהירות שהצלחתי להיכנס להריון (פוליציסטית כבר ציינתי?!? :O )
בכל אופן, אחרי הלידה השנייה אמרתי שאני מתחילה לנסות ישר יש לי סיכוי כמעט אפסי לטבעי אבל אמרתי אין לי מה להפסיד, תוך כדי אוכלת לעצמי את הראש מי יקבל אותי לטיפולי פוריות כזהה מוקדם.. אמרתי טוב נחכה חצי שנה וניגש לרופא אם יקבל אותי יששש אם יסלק אותי נחכה עוד חצי שנה. הרופא התותח שלי לפריון קיבל אותי וישר שלח אותי לכל הבדיקות שנדרשות לפני (עם דמעות שמחה בעיניים הלכתי לקבוע תורים לכל המחלקות). הריון שלי נחשב הריון בסיכון עקב סכרת אז לפני אני צריכה לקבל אישור מהרופא להריון בסיכון שלי שטיפל בי בכל הריונות שלי (הוא מלך אמרתי לכם???) אז תבדיקות ה"קלות" (היסטרוסקופיה מי שעברה תבין) עברתי, בדיקות דם,שד.. והינה הגיע המועד של הרופא שצריך לאשר, הופתע לראות אותי, אמר שהתגעגע (היה רואה אותי כל שבוע החל משבוע 7 ואפילו בחדר לידה היה איתי) והוא.......... הוא נתן אישור( גם ממנו פחדתי שיגיד לי עוד מוקדם.. אבל לא!!!!) אף אחד מהם לא שם לי "רגל" מעטים הרופאים שרגישים לבקשות שלך, ולמשאלות שלך גם אם מבחינה רפואית זה כרגע לא מתאפשר או מוקדם מדי.. אז הינה עם תייקיה מלאה מסמכים אלך לרופא פוריות שלי כדי להתחיל תהליך שמקווה שיגמר על הפעם הראשונה... ואז אוכל לעבור את משבר גיל 30 בשלום!!! רציתי לפרוק וגם שתדעו שיש רופאים שהם אנושיים!!! בהצלחה לכולן ולי (: וסורי על האורך...

הוסיפי תגובה
שתפי ברשתות חברתיות
;