מחפשת מידע על מזרון לתינוק שילב המלצה?
כאן תמצאי את כל המידע המקצועי ממומחים וכל מה שנשים חושבות בנושא.

    טולי

    שכחת מזרון ללול... כן לכל אחד מהם צריך מזרון אחר...

    אצלנו הבייבי בחודשים הראשונים יהיה איתנו בחדר בעריסה אז שכרנו עריסה וקנינו מזרון, ובמשך היום הוא יהיה בלול אז כמובן שגם יש לנו מזרון ללול, ולגבי שידת ההחתלה כשקניתי סט למיטת תינוק אז אחד מהחלקים של הסט זה מזרון לשידת ההחתלה... מאוד דומה לזה שבתמונה

    kygon

    מזרון קונים בכל חנות וזה מזרון גנרי- לא ספציפי לעגלה כזו או אחרת.

    אני קניתי מזרון קטן נושם ב40 ש"ח בבייביז ברמת גן. מוסיפים סדין ושמיכה קטנה ואת מסודרת. יש גם מזרונים עם "אוזניים" שנותנים הרגשה יותר סגורה- בד"ר בייבי עולה בערך 70-150, תלוי בסוג- כרגע לא קניתי אבל אם יהיה צורך לא בעיה להוסיף. גם בחנות אמרו לי שלא חובה מזרון וזה יותר עניין של פינוק לתינוק. אגב הייתי מאוד קרובה לקנות את הטאי טאי שנראית מעולה- אבל כמו שכתבו לך הידית המתהפכת קנתה אותי במדריד. כשאת מנסה טיולונים כדאי גם לשים לב שהוא לא קל מידי- כי אז יכול להתהפך אם מעמיסים עליו יותר מידי דברים. המדריד מבחינתי היתה הכי מתאימה מבחינת משקל. אבל את זה תוכלי לראות ולנסות בחנות.

    טולית אמא של אילאי

    יפה יפה, ולי זה עלה בלי מזרון... מעניין איזה מזרון זה כולל כי המזרון שקנינו עלה עוד 550 ש"ח...

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    פצעים בפנים כסימן להריון טיולון יויו לקנות באילת ד האם מותר לעשות ג'ל לק בהריון כמה זמן לאחר נטילת פרוברה מקבלים מחזור
    טולי

    פעם בשבוע מכבסת את הכל, אוניברסיטה, מזרון פעילות, מזרון העגלה...

    ואפילו את המשחקים שעשויים מבד, את אלה מפלסטיק רוחצת בסבון כלים.....

    אושי אמא של יהלי

    מה תתני לפיצי לישון על מזרון של אחרים??תקני מזרון ומצעים לעריסה של 60 שח למזרון

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    עוצמת מחזור ראשון לאחר הפלה איה בייבי טורנדו חוות דעת המלצות חסרונות עגלת בייבי זן יויו האם צריך להרתיח מים מתמי 4 לתינוק טיולון יויו לקנות באילת
    בוטן

    התייעצות לגבי מזרון לתינוק..

    היום היינו ברב קט והמוכר מאוד המליץ לי על המזרון של ליטף... אמר שזה אותו מזרון באיכות כמו של עמינח ושל סופר בייבי.. הוא אמר לי שלוקחים עוד כסף רק על המותג.. ראיתי מזרון נדיר של עמינח שרואים הבדל משמעותי ונראה ממש אציני אבל עולה למעלה מאלף... מה אתן אומרוךת??

    שומשום

    אני הייתי קונה מזרון טוב למיטת תינוק. אבל לא ב1000₪

    הייתי קונה עמינח או קינג קוייל אבל יש גם ב600-700

    ליז

    מאמי נשמע לי סתם הגזמה

    יש מזרנים מעולים שעומדים בכל תו תקן ב300 ש"ח אין צורך לעוף...חחח|heart-sunglasses|

    חסרת

    אני גם התלבטתי ובסוף לקחתי מזרן טוב של עמינח

    לא את זה שעולה אלף אלא שש מאות ומשהו

    MF

    לא הייתי משלמת אלף שח למזרון לתינוק...

    יש מזרונים של עמינח גם ב700 שח במוצצים. וגם זה הרבה לדעתי ( בעלי רוצה-אז שיבושם לו )

    בוטן

    תודה בנותת

    סיוון 1985

    מה פתאום לשלם על זה 1000 ש"ח !!!??? כנסי...|megafon|

    אני קניתי מזרן של ליטף דרך היבואן של בבה קאר שאצלו הזמנתי גם את החדר שינה של הבייבי... הוא אורטופדי ונושם אני ממש נשכבתי עליו לבדוק אותו צד קשיח צד רך עם שעוונית .. באמת נורא איכותי וקניתי דרכו ב600 ש"ח ... שאגב גם זה לא כזה מחיר זול ..אח"כ ראיתי בבייבי לאב שהוא נמכר ב500!!

    בוטן

    יכולה לשלוח קישור?? לי הציעו ב350

    סיוון 1985

    אין לי קישור .. אני פשוט קניתי אותו כשהייתי שם.. |thinking|

    אח"כ כשנכנסתי לבייבי לאב אז עשיתי שם סתם סיבוב ראיתי שמוכרים אותו גם אז שאלתי את המוכרת והיא אמרה לי 500.... אז יצא שסתם שילמתי 100 ש"ח יותר... כפרה...

    סיוון 1985

    עוד משהו...

    סבא שלי היה יצרן מאוד גדול של עגלות ילדים ומוצרי תינוקות בשנות ה80-90... תשאלי את אמא שלך על "פרימה" היא בטוח תכיר.. הוא היה יחיד בארץ לפני כל השילבים למיניהם... ואז עוד הוא עבד עם ליטף ..אחרי כמעט 30 שנה בתחום הוא ישר אמר לקנות אותו ..

    בוטן

    זה מה שהוא המליץ לי

    http://www.toyland.co.il/detail.tmpl?sku=LITAF_KINGBABY

    בוטן

    באמת??

    באמת?? אז מ את אומרת ? ללכת על זה??

    לילו +1

    היי בנות מועדים לשמחה,אני בדרך לקנות את האינגלזינה החדשה של שילב האם צריך מזרון מיוחד לעגלה הזו ?

    שצריך לקנות בנפרד? כמו למשל למיטה של הבייבי ?

    נינו

    כן אני קניתי את האינגלזינה טרילוגי והוספתי גם את המזרון לאמבטיה

    לילו +1

    זה לא אמור להגיע עם העגלה ?

    נינו

    לא זה בנפרד סביבות 150₪

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    מחזור אחרי דימום של הריון כימי ג'ואי כרום חוות דעת חישוב ביוץ אחרי הפלה כמה זמן נמשך דימום אחרי ציטוטק איך מרגישים שזה נקלט אחרי החזרת עוברים
    happy

    מאמי שילב זה אותו שילב בכל מקום!

    אני לא מבינה מה זה שאר הדברים? דברים כמו מה? אמבטיה, בגדים ראשונים מצעים בקבוקים וכו? זה לא אמור לעלות יותר מ2000 שח בהגזמה! אני קניתי את כל הדברים הקטנים בנפרד ויוצא לי בסביבות 1500 שקל שזה בגדים מוצצים בקבוקים מצעים וכל הדברים הקטנים שצריך בנוסף. אבל 6000 זה ממש הגזמה לפי דעתי

    חנצי

    שילב זו חנות יקרה. יש לך באזור שילב עודפים?

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    כאב בצד שמאל למטה בבטן בהריון האם לקרין גורן יש ילדים האם מותר כדור אומפרדקס נגד צרבת בהריון טיולון יויו לקנות באילת עוצמת מחזור ראשון לאחר הפלה
    משמש

    באילת יש מוצצים, שילב ורב-קט... שילב ורב-קט ממש קרובות אחת לשניה...

    איפה לקנות כבר תלוי במה את צריכה... אנחנו עשינו קניה גדולה לפני הלידה ברב-קט והיינו מרוצים. הוא נתן את המחירים הכי זולים...

    עומדת_להיות_אמא

    מחפשת חוות דעת על מזרון ומיטת איקאה לתינוק

    מחפשת חוות דעת על מיטת תינוק מאיקאה ויותר חשוב על המזרון שמוכרים באיקאה - מזרון יסמין, גודל 120/60, של חברת פנג (מיוצר בישראל). מישהי קנתה ויודעת להמליץ או שמעה משהו על זה? המון תודה :)

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    החלקת קראטין האם מותר בהריון דם מהאף בהריון זה מסוכן במוניטור מאיזה מספר זה מראה צירים בדיקת הריון פלוס של לייף הוראות שימוש ד"ר ארז יזהר המלצות
    Daniel

    המלצה על מזרון טוב למיטה לתינוק? אשמח לשמוע

    מאיפה קניתן איזה מזרון ובכמה?

    נ ק1

    עוד אין לנו ניסיון, ילד ראשון.. יכולה רק להגיד מה קנינו לפי המלצה -

    קנינו במוצצים מזרן של עמינח עם שני צדדים - צד אחד "אוורירי" שמקל על הנשימה (עד גיל שנה נראלי) וצד אחד קשיח יותר לגיל שנה ומעלה... עלה אם אני לא טועה 550 ש"ח.

    קוקילידה ;)

    היי מאמי כנסי

    יש לי גם מזרן דו״צ אבל לא של עמינח. הצד הקשיח זה עד גיל שנה ומשנה ומעלה שמים על הצד הרך. הם צריכים את הצד הקשה לתמיכה בגב לבת שלי החלפתי לצד הרך בשנה ושלושה חודשים

    נ ק1

    בדקתי עכשיו שוב - קניתי עם צד נושם וצד גמיש..

    ואז הצד הגמיש הוא מעל גיל שנה, והנושם עד גיל שנה מטרתו למנוע מוות עריסה...

    קוקילידה ;)

    כן נראה לי יש לי של חברת ליטף שני הצדדים נושמים

    אבל תוודאי רק שהצד הקשיח הוא גם הצד המאוורר בטוחה במליון אחוז שהם לא אמורים לישון בשנה הראשונה על הצד הרך יותר

    אבי

    קנינו במוצצים דו"צ עד גיל שנה צד אחד ומגיל שנה צד שני - 200 ש"ח

    אבי

    סליחה סליחה, קנינו בייבי סטאר את הנ"ל

    פופונת

    מידע מעניין לגבי מזרון לתינוק - לשימושכן

    http://www.zuzik.co.il/babymatress ואם כבר בחרתן מזרון, אשמח לשמוע, מהי בחירתכן?

    מארי

    תודה רבה על המידע!|idea2|

    רוב המזרונים שראינו הם עם שני צדדים, אחד רך אחד קשה, מהכתבה נראה שמאד חשוב שיהיה מצופה בשעוונית ורק מעליה הבד הנושם..אז בכזה נתמקד, יש משהו של פנג עולה 500 בערך.

    פופונת

    כן..כנראה שפנג היא החברה

    הכי טובה, גם מבחינת הגב של התינוק. זה מזרן למיטה? איפה ראית?

    מארי

    כן מזרן למיטה

    אני מהצפון אז ראיתי בחנות בא לי בייבי ברבמד בק. מוצקין וגם בק. אתא, במוצצים למשל הציעו לי מזרנים הרבה יותר יקרים ולא זוכרת את שמם כבר (זה היה הסיבוב הראשון שלי |hihihi|

    פופונת

    כן זה לא פשוט... שיהיה לנו בהצלחה |moneyeyes||pingi3|

    מארי

    אשכרה!! שבוע טוב מותק|heart-sunglasses|

    מארי

    אשכרה! שבוע טוב מותק!|heart-sunglasses|

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    אני לא מרגישה סימני הפלה אבל עובר ללא דופק האם מותר לעשות ג'ל לק בהריון איך מזהים שמדובר בדימום השתרשות העובר ברחם ולא של מחזור כמה זמן אחרי החזרת עוברים מקבלים מחזור אם לא נכנסים להריון האם צריך להרתיח מים מתמי 4 לתינוק
    רותמי

    מדריך הכנה להנקה!

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. כל מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי בפרטי לשאלות וייעוץ, גם טלפוני. אם לא אדע לעזור יש לי רשימה של יועצות מצוינות. בהצלחה.

    linoy30

    מעולה את !!|claps1|

    רותמי

    מפרסמת שוב, מדריך הכנה להנקה - מומלץ לכל מי שמתכננת להניק

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. כל מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי בפרטי לשאלות וייעוץ, גם טלפוני. אם לא אדע לעזור יש לי רשימה של יועצות מצוינות. בהצלחה.

    hila

    מדהימה!!תודה|heart1|

    nahama

    אואהו!!!!

    כל מילה פנינה! תודה על הזמן שלקח לך להקליד את כל זה.. והאמת, הערה קטנה, מנסיון... הכי חשוב, זה להאמין בעצמך שאת מסוגלת... אצל הראשון הייתי כל כך צעירה, וחסרת נסיון.. ובתת מודע פשוט לא האמנתי שאני יכולה.. ואכן התינוק לא עלה יפה במשקל, וטיפת חלב אמרו להוסיף תמל.. ככה שרדנו חצי שנה ראשונה בשילוב, בחצי שנה הפסקתי... אצל השני כבר האמנתי בעצמי והנקתי מלא עד גיל חצי שנה בקלות ובכיף, בלידה הסו אני מקווה לשרוד כבר יותר זמן... תודה על המידע, מעניין בהחלט!|okk|

    תודה לאלוקים על האוצרות

    רותמי אין עליך!!!!! תודה רבה רבה!

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    האם צריך להרתיח מים מתמי 4 לתינוק זריקות גונל f נכנסתי להריון joie chrome חוות דעת מחזור אחרי דימום של הריון כימי כמה זמן אחרי החזרת עוברים מקבלים מחזור אם לא נכנסים להריון
    רותמי

    מדריך הכנה להנקה

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופכת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר) ובכך גם להעביר צהבת ילודים מהר. הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. מורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צבע החלב כל צבע של החלב הוא תקין – לבן, שקוף, ירוק, ורוד... ריח החלב אחרי הקפאה או קירור ריח החלב משתנה – יכול להיות מתכתי, סבוני, כמו פליטה. הכל תקין. לא ניתן לפספס ריח של חלב מקולקל. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993).

    יהודית

    וואו ארוך כל הכבוד לך! מודה שעוד לא סיימתי לקרוא ,אבל

    חייבת להגיד שהחזרת אותי שללידה של הקטנה שלי וממש התקווצתי מהתרגשות כל כך מחכה לזה כבר, הנקתי את שני הילדים שלי ומתכננת גם הפעם להניק זה חוויה מדהימה ושווה את המאמץ של ההתחלה עם כל הכאב , אז תודה רבה לך !

    רותמי

    הכנה להנקה- מומלץ לכל ההריוניות!

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. כל מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי בפרטי לשאלות וייעוץ, גם טלפוני. אם לא אדע לעזור יש לי רשימה של יועצות מצוינות. בהצלחה.

    פוקי

    וואו מקסיייםםםםם

    תודה רבה|love1|

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    החלקת קראטין האם מותר בהריון האם לקרין גורן יש ילדים בדיקת הריון ביתית שלילית לאחר החזרת עוברים כמה זמן אחרי אוביטרל מקבלים מחזור קופון מדי לינק
    רותמי

    הכנה להנקה- מומלץ לקרוא לכל האמהות שבדרך

    כדי להתכונן לא רק ללידה אלא גם לרגע שאחרי ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). צבע החלב כל צבע של החלב הוא תקין – לבן, שקוף, ירוק, ורוד... ריח החלב אחרי הקפאה או קירור ריח החלב משתנה – יכול להיות מתכתי, סבוני, כמו פליטה. הכל תקין. לא ניתן לפספס ריח של חלב מקולקל. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. כל מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי בפרטי לשאלות וייעוץ, גם טלפוני. אם לא אדע לעזור יש לי רשימה של יועצות מצוינות. בהצלחה.

    יעלי

    ווואווו!! תודה רבה!! גזרתי ושמרתי |heartkiss||heartkiss||heartkiss|

    חנושנוש

    תודה מהממת העתקתי לי למייל :)|heart1|

    רותמי

    הכנה להנקה! |lalala|

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופכת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר) ובכך גם להעביר צהבת ילודים מהר. הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. מורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צבע החלב כל צבע של החלב הוא תקין – לבן, שקוף, ירוק, ורוד... ריח החלב אחרי הקפאה או קירור ריח החלב משתנה – יכול להיות מתכתי, סבוני, כמו פליטה. הכל תקין. לא ניתן לפספס ריח של חלב מקולקל. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). מוזמנות לפנות אלי בפרטי בכל שאלה. אני מלווה יולדות בחודשים הראשונים. בהתנדבות כמובן.

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    ד אפשר לקבל מחזור ולהיות בהריון החלקת קראטין האם מותר בהריון אני לא מרגישה סימני הפלה אבל עובר ללא דופק במוניטור מאיזה מספר זה מראה צירים
    רותמי

    הכנה להנקה מסמך מפורט

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. כל מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי בפרטי לשאלות וייעוץ, גם טלפוני. אם לא אדע לעזור יש לי רשימה של יועצות מצוינות. בהצלחה.

    רותמי

    הכנה להנקה! חובה לכל מי שמתכננת להניק

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופכת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר) ובכך גם להעביר צהבת ילודים מהר. הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. מורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צבע החלב כל צבע של החלב הוא תקין – לבן, שקוף, ירוק, ורוד... ריח החלב אחרי הקפאה או קירור ריח החלב משתנה – יכול להיות מתכתי, סבוני, כמו פליטה. הכל תקין. לא ניתן לפספס ריח של חלב מקולקל. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). מוזמנות לפנות אלי בפרטי אני מלווה יולדות חדשות בהנקה בחינם דרך הטלפון ובמפגשים.

    טלטול

    וואוו. אלופה. בדיוק חשבתי עליך ואיך שאני צריכה את זה עכשיו

    נשאר רק למצוא זמן לקרוא הכל בדחיפות.

    אול29

    וואו כמה חשוב!!! ממליצה לקרוא לפני לידה ראשונה במיוחד

    אני מודה שראיתי את זה כשהייתי בהריון הקודם והראשון שלי ואפילו העתקתי ושמרתי לי את זה אבל!!! לא מצאתי זמן מה שנקרא באמת לשבת ולקרוא את זה לפני שילדתי וחבל מאוד. זה ככ חשוב. מי שמתכוונת להניק אני באמת ממליצה לקרוא לפני הלידה וכמובן גם אחרי כשמנסים להניק. אני קראתי באחד הלילות הראשונים אחרי שילדתי וההנקה לא תמיד פשוטה לא לאמא ובטח לא לתינוק המתוק שנולד וגם הוא צריך ללמוד. באמת חשוב ומומלץ. יש שם המון מידע ורובו באמת חשוב ויש טיפים והכוונות מאוד נכונות. בהצלחה לכולן ותודה באמת למי ששלחה|claps1|

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    בדיקת הריון ביתית שלילית לאחר החזרת עוברים חישוב ביוץ אחרי הפלה בדיקת הריון פלוס של לייף הוראות שימוש בוגבו בי 3 החדש כמה זמן לאחר נטילת פרוברה מקבלים מחזור
    moran :)

    יש למישהי המלצות איפה כדאי לקנות מזרון לתינוק

    ומה בערך המחירים? :) באזור ירושלים זה עוד יותר טוב |idea2|

    Dar

    קניתי מיטחברת ..איזה מזרון הכי טוב לתינוק ?

    מה הכי איכותי מניסיון שלכן ?

    חלבה

    קניתי בשילב עם 2 צדדים נושם

    מאיפה קנית מיתחברת? אני גם רוצה לקנות ומתלבטת אם להשכיר או לקנות. חשוב לי עץ מלא

    Dar

    השכרתי...ממיטחברת המקורי ..תסתכלי באינטרנט , הזמנתי ליולי :)

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    בוגבו בי 3 החדש הפרשות חומות לאחר קיום יחסי מין חוות דעת סלקל דונה חישוב ביוץ אחרי הפלה אני לא מרגישה סימני הפלה אבל עובר ללא דופק
    בילי 33

    בנותתת מזרון לתינוק-בבקשה עזרה!|megafon|

    לא רוצה שיעבדו עליי וידחפו לי! בבקשה המלצות ומחירים ולמה לשים לב מה עדיף מה חשוב

    סטלה

    מצטרפת לשאלה

    פופונת

    לפי מה שאני בדקתי

    חשוב שיהיה צד קשיח וצד רך. כמובן שיהיה תקן ישראלי. יש עדיפות גם למזרן נושם למרות שאני עדיין לא בטוחה איך זה עובד, כשמדובר במזרן שמכסים אותו בסדין. בכל מקרה, צריך להיזהר עם השעוונית שיכולה לגרום לחנק. אני קניתי של ליטף, מזרון שנקרא סליפלי דו. ראיתי עליו ביקורות טובות. לא יודעת להמליץ על מחיר כי קניתי אותו במוצצים באילת... יכולה להגיד כמה עלה לי אבל מניחה שזה מעט פחות מהמרכז...

    SheShe

    גם אני קניתי של ליטף, לא זוכרת איזה דגם אבל את ההכי יקר שיש שעלה בערך 500 שח...

    בילי 33

    אז ליטף נחשב טוב?

    עמינח? קינג קויל ? לא להתייחס?

    בילי 33

    אז כן הצלחת ללקט דברים אילתיים מעולההה

    תתחדשי!!! אז גם את ממליצה על ליטף?

    kygon

    הייתי היום באיקאה ומצאתי מזרן עם תקן ישראלי דו צדדי ב345.. מה דעתכן?

    בילי 33

    מחיר טוב

    בדקת אותו? רך מצד אחד קשיח מצד שני וכל העניינים שצריך?

    kygon

    כן.. נראה לי כמו כל האחרים, עד כמה שאפשר לראות.

    מחר אברר האם המידה מתאימה ואם כן נראה לי שאקנה אותו.

    אפרוחית

    עזרה!! מישהי פעם העלתה קישור לאתר שמוכר מזרון מיוחד לתינוק שמונע מוות בעריסה ב200..

    לא מוצאת את האתר

    מינור

    וואו ! אם יש מזרן כזה ,גם אני רוצה לדעת !

    טולי

    הי אפרוחית, לא רוצה להלחיץ אבל חשוב שיהיה ברור

    טרם התגלה הגורם למוות בעריסה, ישנם הרבה דברים שעלולים להעלות את הסיכון כמו עישון ליד תינוק, חוסר איוורור, חימום יתר של החדר ושינה על הבטן אבל אלא רק מעלי הסיכון ולא הסיבה... ולכן קשה לי להאמין שקיים מזרון שיכול למנוע משהו שאף אחד לא יודע מה גורם לו.. סורי שאני אולי מלחיצה קצת... אבל זה פשוט נשמע כמו גימיק שיווקי נואש של חברה למכור מזרון לתינוק.....

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    בוגבו בי 3 החדש איך מרגישים כאבי התרחבות הרחם בהריון האם מותר לעשות ג'ל לק בהריון בדיקת הריון ביתית שלילית לאחר החזרת עוברים עד כמה ימים נחשב איחור נורמלי במחזור סדיר
    בילי 33

    מזרון לתינוק|moneyeyes||megafon|

    הסתבכתי לגמרי!!! הבנתי שצריך צד קשיח צד רך יש כאלה ששני הצדדים נושם יש שרק בצד הקשיח נושם... עמינח בייבי ליטף קינג קויל ועוד איך בוחרים? לפי מחיר? מה טווח? קיבלתי הצעה לעמינח בייבי צד קשיח צד רך וחצי נושם 599 יקר? זול? איך לדעת שזה מתאים? הלפפפפפ

    אמא לנסיך+פיצית

    אנחנו קנינו של קינג קויל משילב

    לפני שנתיים וחצי, זה עשוי מסיבים כאלה ואז הוא נושם בעצם משני הצדדים.. אני מאוד מרוצה ממנו (עלה אז 1000 שח) והילד שלי האמת ישן עליו עד היום, בעוד כמה ימים אני עתידה להעביר אותו למיטה גדולה ואז נאפסן את המזרון והמיטה הזו עד הלידה בע"ה...

    YAMI

    כנסי

    אני קניתי ליטף במוצצים המוכרת אמרה לי שההבדל היחיד בין עמינח לליטף זה המחיר . כמובן צד אחד קשה אחד רך עם כל תווי התקן וכל מה שצריך אה והוא עולה 420 נראה לי

    אורטלית

    זה נראה ככה (העתקתי)

    אמהות יקרות-הזדמנות לפניכן, בשילב מגדילים את קבוצת המיקוד ונותנים לכן הזדמנות מיוחדת להצטרף אליה – הקבוצה מכילה אימהות ונשים בהריון, הפעילות במדיה החברתית ונפגשות לימי כיף מיוחדים הכוללים בין היתר חשיפה ראשונה למוצרים חדשים של שילב, ועוד הרבה הפתעות. הפעם בתפריט מפגש מפנק לרגל השקת קולקציית הקיץ של שילב ל 2013 תאריך: 20 לפברואר שעה : 10:00 בבוקר איפה ? משרדי שילב – אייר פורט סיטי כנרת 1 9:00 – איסוף מרכבת צפון (למי שאין אפשרות להגיע ישירות למשרדינו ) 10:00 –כמה מילים על שילב וחדשנות מוצרים - יהודית לפלרר – לרר סמנכל"ית שיווק שילב 10:20 – הרצאה של יעל רביד מעצבת האופנה הראשית של שילב חדשנות באופנת שילב - השקת קולקציית קיץ 2013 11:00 – כיבוד וסיור קצר בשילב -ניר גודארד סמנכ"ל סחר 12:00 – קבלת מתנה מפנקת מהקולקציה החדשה של שילב וחזרה לת"א אז איך מגדילים את הסיכוי להצטרף? אם אתן פעילות בפייסבוק, כותבות קבועות בפורומים, או מנהלות בלוג, שלחו מייל לכתובת: shilav011@gmail.com ואולי תזכו ליום כיף בשילב כחלק מקבוצת המיקוד של שילב :) לא לשכוח להשאיר טלפון ליצירת קשר. לשאלות נוספות כתבו במייל עצמו ... בהצלחה!

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    joie chrome חוות דעת מה ערכי בטא בשבוע חמישי כשיש תאומים איך מרגישים כאבי התרחבות הרחם בהריון זריקות גונל f נכנסתי להריון דר רן אבידן מוהל. טלפון
    Betty

    בנות הינה רשימה לקניות לתינוק, ורשימה לתיק לבית חולים |creditim2|

    עם חסר משהו אתם מוזמנות לרשום, וזו רשימה כללית שבניתי (ומן הסתם לא את כל אנחנו צריכים) תהנוווווו : רשימת קניות לתינוק: הנקה; -משאבת חלב ידנית -רפידות הנקה -חזיית הנקה -שקיוו לאחסון חלב אם -משחה לפטמות -סינר הנקה האכלה: -בקבוקים -פטמות לבקבוק -מעמד לייבוש בקבוקים -מברשת ניקוי בקבוקים -סטריליזטור למיקרוגל -מחלק מנות -תיק שומר חום לבקבוקים -זוג מוצצים -קופסא למוצץ טיפוח: -אמבטיה + מעמד + דפני -ספוג לגוף -מגבת קפוצ׳ון -מסרק ומברשת רכה -סבון / שמפו אל דמע לתינוק -קרם גוף -מדחום לאמבטיה -מדחום מהיר דיגיטלי -אלכוהול 70% -צמר גפן -אלכוהול ג׳ל לידיים -מקלוני אוזניים -סט טיפוח לציפורניים -מארז מגבונים -משחת החתלה -חבילת טיטולים חדר שינה: -חדר שינה לתינוק הכולל: מיטת תינוק+מזרון, שידה, וכילה נגד יתושים. -מובייל למיטה -זוג מצעים הכולל מגן ראש -ציפיות למיטה -שעוונית (מגן מזרון) -שמיכה לתינוק -משטח החתלה -אירגונית למיטת תינוק - סל כביסה לתינוק -אבקת כביסה תינוקלין -מרכך כביסה מרוכז עגלת תינוק הכולל: -אמבטיה, טיולון, סלקל. -צעצוע לעגלה/ספר -תיק לעגלה -סיכה לעגלה -תהילים ביגוד ראשוני: -אוברולים -מכנסיים עם רגלית -חזיות -בגד גוף -גרביים -כובעים תיק לארגן לבית החולים: -תעודת זהות של שני בני הזוג -כרטיס מעקב הריון -תוכנית לידה -כרטיס מגנטי של קופ״ח -נגן מוזיקה/ דיסק שירים/ ספר-עיתון -אוכל שתייה, חטיפים אנרגיה, שוקולדים, פירות -מטבעות כסף למכונות שתייה ולחנייה כלי רחצה: -סבון נוזלי, שמפו, מברשת שיניים לך ולמלווה, משחת שיניים -מברשת שיער -גומיות לשיער -חלוק רחצה/מגבת גדולה כפכפי גומי למקלחת -אסלניות -שפתון לחות -שמן שקדים בבקבוק סגור -גרביים במידה ויהיה קר בחדר לידה לאחר הלידה: -תחתונים חד פעמיים -פדים עבים -קרם גוף -קרם לחות לפנים -פיג׳מה או כותנת לילה -גופייה/חולצה ללבוש מתחת לחלוק בית חולים -בגדים ליציאה לבית וגם למלווה. הנקה: -חזיית הנקה+רפידות הנקה+משחה לפטמות אחרי הלידה לתינוק: -בגד ליציאה בהתאם לעונה -כובע -שמיכה -מושב סלקל ליציאה -מוצץ -טיטולים+מגבונים -כפפות או גרביים שלא ישרוט את עצמו.

    סיון

    וואו! עשיתי העתק הדבק אבל עדיין לא קראתי לפרטי פרטים... איזו השקעה!

    Betty

    תודה מאמי.

    אחרי שאת קוראת תגידיעםלא חסר כלום...

    פרוטית

    אין מה להוסיף לרשימה שלך מושלמת...את מוכנה לאימאות|heartkiss|

    מ.ג

    כל הכבוד!

    Betty

    תודה מאמי |heart1|

    מאושרת

    וואו כל הכבוד על ההשקעה!!

    אני גם מעתיקה לי את הרשימה... לא ידעתי מאיפה להתחיל בהכנת רשימה!! הבאת את זה ממש במקום!!!|clap|

    Betty

    תודה תודה מאמי... מקווה שתעזור לך :)

    מאיה

    הלכתי לקחת משכנתא |nonono||hihihi|

    Betty

    חחחח בהחלט צריך משכנתא

    זה המון הוצאות! אבל בשביל הילדים שלנו ניתן הכל !

    נשיקולדה

    יפה :))

    נשיקולדה

    חח, זו רק ההתחלה של ההוצאות

    בדרך להיות שוב אמא

    בדיוק הרשימות שפרסמת לחתונה :) |clap|

    Betty

    חחחחח את גם היית בכלה4כלה?

    איך את נקראת שם?

    בדרך להיות שוב אמא

    L&R 28.12.12

    Betty

    אההה אני יודעת מי את...

    shirangold

    מזרון למיטת תינוק - התייעצות

    התחלנו לברר על חיבלות לידה, והבנו שיש כל מיני סוגי מזרונים. היינו בשילב שם המליצו על מזרונים של קינג קויל, כשהמזרון המומלץ ביותר שלהם הינו מזרון שעשוי רק מסיבים ללא ספוג בכלל לטענתם זה יותר בטוח כי כשהתינוק מתהפך על מזרון ספוג האף שלו יכול "להקבר" והוא עלול להחנק. העניין שהמזרון עולה 1200 ש"ח. מה דעתכן בעניין מנסיונכן? איזה מזרון מומלץ למה חשוב לשים לב וכמה זה אמור לעלות. הלכתי לאיבוד..! תודה מראש.

    סיון 34

    אני קניתי של קינג קויל ביבי ארט בשילב זה עולה 850 והמזרחן מעולה

    טולי+2☺

    אני קונה בדרך כלל מזרון הכי פשוט שעומד בתו תקן

    סדר גודל של 300 שח. לא רואה שום סיבה להשקיע יותר מזה

    me

    לא מניסיון, אלא מסקר שוק והרבה התייעצויות וקריאה -

    יש מזרן שנקרא - נומו, שהוא נחשב למזרן ממש בטוח, אורתופדי, מזרן נושם, פליטות וכל נוזל אחר פשוט עוברים דרכו ולא נשארים על המזרן, הוא גם לא צובר אבק - אז הוא טוב נגד קרדית אבק הבית ויש אפשרות להגביה אותו עם רגליות, כך שהוא עוזר גם אם יש רפלוקס.. שוב, אני לא באמת יודעת, יכול להיות שאפשר להסתפק במזרן הכי פשוט, אבל אני חושבת שכדאי להשקיע במזרן טוב. את תשמעי דעות לכאן או לכאן.. תקראי קצת ותחליטי מה הכי מתאים לך. בהצלחה! :)

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    ד"ר לוריאן מיכאל המלצות כמה זמן אחרי החזרת עוברים מקבלים מחזור אם לא נכנסים להריון האם מותר לאכול פטריות טריות בהריון מה ערכי בטא בשבוע חמישי כשיש תאומים בדיקת הריון פלוס של לייף הוראות שימוש
    kygon

    ממליצה לקנות מזרון-

    קניתי ב40 ש"ח מזרון קטן נושם ועליו אני שמה חיתול טטרה. יש כל מיני סוגים ומחירים של מזרונים (או ריפודיות)- יש רכים ויש "דיקט". יש דעות לכאן ולכאן מה כדאי אבל אני החלטתי ללכת על מזרון רגיל שהוא רך יחסית אבל יותר מוצק מריפודית שזה כמו שמיכה עבה. כמובן זה לא חובה אבל זה יותר נעים לקטנה וגם מונע לכלוך של הבד של העגלה. ולגבי קשירה- אמנם לא חייבים אבל אני קושרת אותה עם הרצועות באופן רופף יחסית.זה לא לוחץ או מפריע לה ולדעתי עדיף ככה ליתר בטחון. השאלה אם לקשור או לא תלויה גם במבנה של העגלה- אם החלק של הרגליים סגור טוב או שהוא רופף יחסית,ומה הגובה שלו, שלא יקרה שהרגליים של התינוק בורחות החוצה.

    ליטלי

    יש לך מזרון טוב?

    גם אני סבלתי תקופה ארוכה מכאבי גב (לפני ההריון, בזמן ואחרי) ואז דיברתי עם חברה שאמרה לי שכדאי לי להחליף מזרון... בהתחלה חשבתי שזה שטויות אבל אין לך מושג כמה זה עוזר ופשוט משנה את החיים. אנחנו קנינו מזרון חדש של אירופלקס, והכאבי גב כמעט ונעלמו ובכלל זה שדרג את השינה שלי עד לרמה שאני קמה רעננה יותר בבוקר. ממליצה לך לבדוק את העניין

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    ד דם מהאף בהריון זה מסוכן קופון מדי לינק בדיקת הריון ביתית שלילית לאחר החזרת עוברים ערכי פרוגסטרון תקינים בתחילת הריון
    דנה

    גודל מזרון לשידה

    היי! קניתי שידת החתלה בגודל: 60/120 וכעת רוצה להזמין מזרון בגודל מיוחד. כמה רוחב לדעתכן כדאי לעשות אותו? - מה עדיף - כמה שיותר רחב או להשאיר הרבה מקום ליד לכל החפצים? (מזרון סטנדרטי לשידה הוא ברוחב 80)

    Limi

    היי כנסי

    השידה שלי ברוחב 110 והמזרון 80 יש לי 15 סמ מכל צד זה נחמד בפינה אחת יש מנורת לילה לתינוק ובצד השני אין כלום. לדעתי כדאי להשאיר קצת מקום.

    דידי + 1

    דעתי שכדאי להשאיר מקום לטואלטיקה של התינוק

    אני שמה בסלסלה מסודרת עם כל הדברים שלו. אף פעם לא שוכחת מה לקחת אחרי המקלחת זה מסודר לי לעיין וככה אני רואה בדיוק מה צריך ומה עומד להגמר ומחדשת את המלאי בהתאם.

    פופונת

    מזרון נושם לעריסה. באמת צריך?

    אנחנו ככל הנראה נשכיר עריסה, וזה מגיע עם מזרון. אני מתלבטת האם לקנות גם מזרון נושם לעריסה?

    SheShe

    תקני מזרון כדי שיהיה חדש ובתוקף אבל מספיק הפשוט.

    פופונת

    בתוקף?

    SheShe

    מותר להשתמש במזרון עד 7 שנים מיום הייצור שלו. וחוץ מזה מזרון שמישהו

    אחר ישן עליו זה די מגעיל לטעמי והיום זה גם בניגוד לחוק של משרד הבריאות. ... פתאום נזכרתי שכשקניתי מזרון לעריסה המוכרת אמרה לי שאסור בהנחיה של משרד הבריאות להשכיר מזרונים.

    פופונת

    באמת???

    כמעט כל מקום ששאלתי אמר שהוא משכיר מיטה יחד עם המזרון... לרבות יד שרה...(אני יודעת שלא כל הסניפים אבל חלקם כן). מוזר..

    SheShe

    המוכרת אמרה לי שזו הנחיה חדשה. אבל מזרון עולה 60 שח... תשקיעי בנסיך :)

    פופונת

    אכן נראה לי שזה הכיוון :)

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    joie chrome חוות דעת האם מותר לעשות ג'ל לק בהריון האם בחודש הראשון להריון יכול להיות מחזור בטא אחרי החזרת בלסטוציסט האם מותר לאכול פטריות טריות בהריון
    אמא לילי

    מזרון לעריסה שכורה את יכולה לשכור משומש או לקנות חדש.

    הוא לא באותו גודל כמו של מיטה, הוא יותר קטן. בנוגע למצעים - זה עניין של העדפה. ברור שהמצעים של המיטה גדולים יותר, אבל זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בהם על מזרון יותר קטן, רק צריך לקפל אותם. יש כאלה שקונים מצעים מיוחדים לעריסה, ויש כאלה שלא. אני מצאתי בבייבי סטאר בבני ברק-ר"ג מצעים זולים למדי, ולכן קניתי סדינים מיוחדים לעריסה. אחרת - סטים של מצעים לעריסה עולים במינימום 90 שקל לסט, וזה נראה לי טירוף להוציא סכומים כאלה על 2-4 סטים רק בשביל הכמה חודשים בעריסה. אגב, מזרון לעריסה אמור לעלות 60 שקל חדש וקונים אותו ממי שאת שוכרת את העריסה.

    בילי 33

    עזרה; מזרון ליטף בייבי קינג למי יש?עשיתי טעות

    למי יש מזרון כזה? טעות ראשונה הסרתי את הכיסוי כיבסתי והכנסתי למייבש!!! רק אחרי חצי שעה נפל לי האסימון להסתכל בתווית וראיתי שאסור לייבש! כמה נזק גרמתי??? אני חושבת שהצד הלא נושם הפלסטי יותר הצהיב!!! :( וטעות שניה לא זוכרת איזה צד של הכיסוי שייך לאיזה צד של הכיסוי! מי יכולה לעזור לי??? מזרון שהוא צד קשה צד רך והכיסוי צד רגיך צד נושם! פלייזזזז

    Milky

    יש לי גם של ליטף הדו צדדי

    את הכיסוי את צריכה לשים את החלק הנושם הריבועים על הצד הקשיח השחור ואת הצד התכלת החלק של הכיסוי על הצד הקשיח השחור ככה עד גיל שנה. מקווה שעזרתי ושזה אותו מזרן. לגבי הייבוש לא נראה לי כזה נורא..

    תותית

    בצד הקשה זה הבד הנושם

    כך זה אצלי בליטף סליפ לי דו

    בילי 33

    תודה

    yaelk

    הי, העבירו לי מזרן למיטה של ליטף, נראה טוב אך לא יודעת מה עבר. האם ניתן לכבס ולהשתמש?

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    פצעים בפנים כסימן להריון כמה זמן אחרי החזרת עוברים מקבלים מחזור אם לא נכנסים להריון ד דר רן אבידן מוהל. טלפון איך מרגישים כאבי התרחבות הרחם בהריון
    שירן

    מזרון לעגלת שכיבה- לאמבטיה |thinking|

    מצאתי באתר ביבי סתיו מזרון שכיבה לאמבטיה. כדי לשמור על האמבטיה שלא תתלכלך וכו'. השאלה אם היא תתאים לעגלה שקניתי (פג פרגו בוק ספורטיבו) מישהי קנתה מזרון לאמבטיה? http://www.babystav.co.il/%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%92

    טיטי

    למזרן של הפג בהחלט לא יזיק עוד מזרן. הוא לא משהו

    שירן

    אהה וואלה?? מעניין... מישהי קנתה?

    שבלול

    האמבטיה של פג בהחלט לא הכי נוחה..

    אבל יש להם מזרון ייעודי שלהם לעגלה, אני הזמנתי כזה כשקניתי את העגלה.

    קארין+ 3 נסיכות

    ביגוד לתינוק את מתכוונת? בדרך כלל תמיד מקבלים מתנות לאחר הלידה של בגדים לתינוק כך שתוכלי לבחור משם

    איזו חליפה ואם את לא רוצה לסמוך על המתנות את יכולה לקנות בגד גוף ארוך דק ומעל להלביש עוד שכבה של חולצה ומכנס לתינוק, יש מכנסיים שמגיעים עם רגליות זה הכי נוח

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    מחזור אחרי דימום של הריון כימי במוניטור מאיזה מספר זה מראה צירים האם בחודש הראשון להריון יכול להיות מחזור בדיקת הריון ביתית שלילית לאחר החזרת עוברים האם מותר לעשות ג'ל לק בהריון
    אלה

    לול מתאים יותר לתינוק שכבר יושב או עומד לא לתינוק

    לתינוק שנולד או שעדין לא יושב זה מאוד לא פרקטי בגלל שזה נמוך..

    רותמי

    מדריכון הכנה להנקה - חשוב לקרוא לכל המניקות המתחילות והצפויות

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. בהצלחה. ברגע שיחזרו ההודעות הפרטיות אתן מוזמנות ליצור איתי קשר לתמיכה ושאלות.

    אמא ל3 נסיכים ונסיכה

    קודם כל כל הכבוד לך על היוזמה !!! ואכן מסכימה איתך בכל מילה

    אני אמא ל3 בנים ואת כולם הנקתי בלעדית ללא פורמולות במשך שנה וחצי ונהניתי מכל רגע. היום אני גם מניקה כבר 8 חודשים וזה סיפוק אדיר. אבל כמובן שאני גם תמיד אומרת שברגע שההנקה הופכת להיות טרחה ולא נעימה עבור האמא אז לא שווה להמשיך כי חשוב שגם האמא תהיה רגועה ותהנה מהתינוק שלה ולא תהיה עצבנית כל היום אז כבר לא כדאי להניק בכל מחיר. שיהיה בהצלחה לאלו שמנסות

    מירי

    מקסים

    סיכמת הכל, ומכל הכוונים אני גם לקראת לידה שלישית שאת שתי הגדולים הנקתי כמעט עד שנה וחצי. ישר כח על המחשבה וההשקעה להעלות את הדברים על כתב.

    ליטלי

    מדהים!

    שומרת לי את זה שיהיה. תודה

    מתעניינת במזרון לתינוק שילב המלצה? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    ערכי פרוגסטרון תקינים בתחילת הריון אפשר לקבל מחזור ולהיות בהריון מה ערכי בטא בשבוע חמישי כשיש תאומים דר רן אבידן מוהל. טלפון האם לקרין גורן יש ילדים
    רותמי

    מדריכון הכנה להנקה, מומלץ לכולם לקרוא!

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! בהצלחה. ברגע שיחזרו ההודעות הפרטיות אתן מוזמנות ליצור איתי קשר לתמיכה ושאלות.

    רותמי

    תוספת קטנה

    אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק.

    היללה

    וואו , תודה רבה

    מעשיר מאוד ! ושמחה , שהנושא עולה למודעות, הנקה היא טבעית, וחשוב לגשת כמה שיותר בסבלנות. אחת ההמלצות הטובות, שקיבלתי מקרובת משפחה, היא פשוט להשאיר את התינוק צמוד לשד, ולא לוותר. :)

    בובה מאוהבת

    בהחלט מועיל . תודה רבה |shiooo|

    lenush

    וואו כל הכבוד! תודה

כתבות שאת חייבת לקרוא: