מחפשת מידע על אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ?
כאן תמצאי את כל המידע המקצועי ממומחים וכל מה שנשים חושבות בנושא.

    יעל

    מצאתי משהו מפורט ...זהירות זה ארוך

    •עריסה לתינוק- במידה ויש לכן כוונה לפחות בתקופה הראשונית שהתינוק ישן איתכם בחדר, או רצון לנייד אותו ברחבי הבית, אז מומלץ להשכיר עריסה. למה להשכיר ולא לקנות? כי עריסה עולה בסביבות 300-500 ש"ח, והיא טובה עד גיל 3 חודשים בערך, לאחר מכן מתחיל להיות לתינוק צפוף והוא מתחיל לשלוח ידיים מעבר לסורגים. עלות השכרת עריסה מרשתות לתינוקות היא בסביבות 30 ש"ח לחודש יחד עם פיקדון, בתום השימוש מחזירים את העריסה. מקבלים את העריסה גם עם מזרן, אפשר לקנות מזרן חדש בסביבות 50 ש"ח ולנקות את העריסה היטב עם חומרי ניקוי (כמובן שלא לשים את התינוק מיד במידה ויש ריח מחומרי הניקוי). •מצעים לעריסה – ניתן לקנות בכל חנות למוצרי תינוקות, שימו לב שיש 2 גדלים של מצעים, רצוי לקנות מאותו מקום שבו אתם משכירים את העריסה, אפשר להסתפק בסט אחד עם מגן ראש ולקנות בנוסף עוד 2-3 סדינים. גם ככה כעבור חודשיים שלושה רוב הסיכויים שהתינוק יעבור למיטה שלו כי יהיה לו צפוף, ושמיכות אתם תקבלו במתנות ותקנו. •שידת החתלה – יש הגורסים שאפשר להסתדר גם ללא שידה, אך מניסיוני השידה היתה מאוד יעילה ועדיין בשימוש (היום לאחר שנה וחודשיים). היתרון של שידה הוא בהחתלה, יותר נוח לחתל את התינוק בעמידה ואז הגב לא נשבר ולא צריך להתכופף. השידה משמשת כארון עבור התינוק, ואם לוקחים שידה רחבה ועמוקה אז ניתן לאחסן בה את כל פריטי הלבוש של התינוק והאביזרים שלו. מומלץ לקחת שידה ברוחב של 100 ס"מ לפחות ועומק של 60 ובמידה ויש מקום אז עדיף כמה שיותר גדולה. שימו לב כשאתם בוחרים בשידה שהפינות של דפנות המשטח יהיו מעוגלות. •משטח החתלה – משטח החתלה עבור השידה, יש מבד או מספוג בציפוי שעוונית, מניסיון הבד יותר נוח, ויותר רך ונעים, וניתן לכבס אותו והוא יוצא כמו חדש. •עגלה – כיום יש מבחר גדול של עגלות תינוק, יש פשוטות וזולות, ויש יקרות ויוקרתיות. חשוב לזכור בשורה תחתונה, כי אחרי כמה חודשים התינוק ישקול קצת יותר מכמה קילוגרמים, קחו בחשבון שבשלב הטיולון יצא לכן לפתוח ולסגור את העגלה מספר פעמים ביום, ולהרים אותה ולהוריד, וחשוב לקחת עגלה שבמצב טיולון היא לא כבדה מדי (אחרת תמצאו את עצמכם בין גיל חצי שנה ל10 חודשים קונים טיולון פשוט, קל וזול ומשאירים את העגלה היפה בבית כי היא מסורבלת מדי לשימוש ולא נוחה). כמו כן חשוב לבחור עגלה שהתפעול שלה קל ונוח ורצוי ביד אחת. ניתן למצוא פה באתר סקר עגלות מקיף תחת הקישור המצ"ב. •תיק לעגלה – תיק לעגלה הוא אחד הפריטים החיוניים. מומלץ לרכוש את התיק לעגלה בעת רכישת העגלה, על מנת לוודא שהוא מתלבש בצורה נוחה על העגלה, נתפס טוב ולא מפריע בעת ההליכה. מומלץ לרכוש תיק עם רוכסן ולא עם תיקתקים או סקוצ'ים מאחר וזו קריאה לגנבה במקומות הומים ועמוסי אנשים. יחד עם זאת רצוי שיהיו לתיק רצועות לגב, זה מאוד יעיל כשאת לבד עם התינוק וצריכה לעלות הביתה כשהילד בידיים ועוד שקית או שתיים או תיק. חשוב שתהיה לך חלוקה נוחה של התאים (כמה שיותר יותר נוח) כולל אזור נפרד לטיטולים , משטח החתלה- ממש לא הכרחי! לי יש תיק עם משטח החתלה נפתח, יצא לי למעלה משנה להשתמש בו אולי פעמיים , וגם אז יכלתי לשים חיתול ולחתל עליו. אל תתפתו לקנות תיק יקר מדי, כי לעיתים אתן יכולות לגלות אחרי שבועיים שלושה שהתיק שקניתן הוא לא נוח כמו שחשבתן ומסורבל מדיגדול מדיקטן מדי.. •סל כביסה – רצוי לקנות סל כביסה נפרד עבור התינוק, יש היום פחים מתקפלים מבד קשיח בצורות חמודות שמאוד נוחים וגמישים . עולים בסביבות ה30-50 ש"ח ונוחים לנשיאה ולא תופסים הרבה מקום וגם דקורטיביים לחדר הילדים. •אבקת כביסה ומרכך כביסה לתינוק– יש לשים לב שאתם קונים מוצרים שהם היפואלרגניים. •חזיות הנקה – במידה והחלטת לקנות לפני הלידה חזיות הנקה, רצוי לא לקנות יותר מחזיה- שתיים, את לא יודעת עדיין אם תניקי או לא, איך זה ילך , וקחי בחשבון שהחזה מתמלא מאוד בסמוך ללידה, וכחודש לאחר הלידה הוא משנה את צורתו והנפיחות והנוזלים קצת יורדים. כך שעדיף להמתין עם רכישת חזיות הנקה נוספות לאחר ירידת הנפיחות (גם בכל הגוף). אני השתמשתי בגוזיות של דלתא גם בחודשי ההריון (מתאים גם לחזה גדול- גוזיה במידה XL) וגם לאחר הלידה היה לי נוח איתן , במיוחד בלילה, נוח להניק איתן, את פשוט שולפת את השד.אמנם התמיכה שלהן לא מקסימלית כמו חזית הנקה, אבל לי היה נוח יותר עם הגוזיות. •משאבה לחלב – כדאי להמתין מספר ימים לאחר הלידה, ובמידה ותחליטי שאת מניקה ושואבת אז לקנות. יש משאבות חשמליות ומשאבות ידניות , לכל אחת נוח משהו אחר. במידה ויש לך חברות שילדו לאחרונה תבקשי המלצות, או בפורומים שונים לאחר לידה אפשר להתייעץ. קחי בחשבון שביומיים שלושה הראשונים זה קצת כואב , אבל אחרי שמתרגלים והעור של הפטמות נמתח ומתגמש, זה כבר פחות מציק אחר כך. במידה ויש סדקים בפטמות ניתן להשתמש במשחת פיורלן . לדעתי אין צורך לקנות מראש, אני הנקתי 4.5 חודשים ואף פעם לא סבלתי מסדקים בפטמות. •פדים להנקה – מומלץ לקנות חבילה, בין אם תחליטי להניק ובין אם לא, בלילות הראשונים יש בד"כ דליפה של חלב. רצוי לקנות פדים עם מדבקות שנתפסות על החזיה , ואז זה יותר נוח. •תחתונים חד פעמיים – שימושי בעיקר לאחר הלידה, יחד עם הפדים של בית החולים הם מאוד נוחים . אני השתמשתי בהמלצת חברות בתחתונים של לייף , הכי פשוטים והם היו ממש טובים. •כרית הנקה – פריט לא חובה לרוב הנשים. הריוניות רבות מוצאות אותה מאוד נוחה כשמתחילה לצאת הבטן, זה נוח לשכב על הצד כשמחבקים את הכרית, ואז היא תומכת בבטן ושמים עליה רגל ,וזה נותן תמיכה לאגן, או לשכב על הגב ולשים את הכרית מתחת לירכיים (מאוד עוזר לישון במיוחד בחודשים המתקדמים. בנוסף, לאחר ניתוח מאוד נוח לשבת עליה ולהשען תוך קבלת תמיכה , והיא גם די נוחה בעת הנקה . יש נשים רבות שמוצאות את הכרית לא נוחה. שימו לב שבתקופה הראשונית הכרית מרעישה בגלל תזוזת הקלקרים שבתוכה, אך עם הזמן זה מפסיק והרעש נחלש ולא מורגש. •מדחום – פריט חובה, כיום יש מדחומים דיגיטליים שנותנים תוצאה תוך 2-5 שניות, עם מד טמפ' גמיש. רצוי למדוד בצורה רקטלית חום לתינוק, זה לא כואב להם, וככה מתקבלת מדידה מדויקת (מתחת לבית השחי ובפה זה לא יוצא מדויק ולרוב תתקבל תוצאה שונה). •מחלק מנות – פריט חובה, שימו לב כשאתם קונים מחלק מנות, שהפתיחה והסגירה של המכסה נוחה. יש כיום מבחר של מחלקי מנות בשוק, מניסיון עם 4 מחלקי מנות שונים, שנשברוהאוכל היה נשפך כל פעם שהיו פותחים את המכסה, ושימוש לא נוח, מצאנו את מחלק המנות של אוונט הכי נוח. הוא אמנם קצת יקר יותר, אבל יש לי אותו בשימוש מגיל חודשיים עד היום. •מנשא– קיימים היום בשוק די הרבה סוגי מנשאים, כשהם מתחלקים לשני סוגים עיקריים- מנשאים שבטיים ומנשאים מערביים. המנשא השבטי מורכב לרוב מרצועות בד בטכניקה כזו או אחרת ולרוב התינוק צמוד לאם ומעורסל בתוך פיסות הבד .המנשא ה"מערבי" לרוב מגיע עם רצועות גב נוחות, תמיכה יותר טובה לתינוק ולאם, ורצועות ניתנות לכיוון. יש נשים שמעדיפות את המנשא השבטי ויש את המערבי. לדעתי מנשא הוא אביזר חובה עם תינוק, במיוחד כשיוצאים לגיחות קצרות, עולים במדרגות, סיבוב בסופר, או בימי החורף הקרים כשיש צורך לעשות מרחקים קצרים עם התינוק בחוץ, עוטפים אותו בשמיכת פליז או בשכמיה ואז התינוק נהנה מחום הגוף של האם. מומלץ לא לקנות מנשא לפני הלידה, וללכת עם התינוק אחרי שבועיים שלושה לחנות שבה מוכרים סוגים שונים של מנשאים, לנסות ולראות מה הכי נוח לך ולתינוק. •סלקל – לדעתי הכרחי, במיוחד בשביל הרכב. אומרים שלא הכי בריא בשביל התינוקות לשבת יותר מדי בסלקל בגלל הזוית, אז אני תמיד העדפתי לטייל איתו בעגלה. זה פחות קריטי אם הסלקל מתיישב על העגלה או לא. יש בזה עניין של נוחות כשרוצים נגיד להעביר את הסלקל מהרכב לבית, אז משאירים את התינוק בסלקל. (לסחוב לבד את הסלקל עם הילד זה די כבד). לא תמיד חייבים לקנות סלקל, אפשר להשאיל מחברים או קרובי משפחה ובסביבות גיל חצי שנה לעבור לכיסא בטיחות. יש תינוקות גדולים שהסלקל מתחיל להיות להם צפוף אחרי כמה חודשים וככה אפשר לחסוך את ההוצאה הזו ולהשקיע אחכ בכיסא בטיחות טוב. יש סלקלים שמגיעים עם תושבת שמוסיפה עוד 500-1000 שח למחיר הסלקל לפעמים, אבל מניסיון אישי עם סלקל בלי תושבת שעבר פעמיים שלוש בשבוע מרכב לרכב, זה לא כל כך נורא ועניין של דקה בערך לחבר אותו. אחרי כמה פעמים מתרגלים וזה הופך לדבר שבשגרה. •כסא בטיחות – כיום יש בשוק כסאות בטיחות שמותאמים מגיל 0, וניתנים להרכבה גם נגד כיוון הנסיעה . אני חושבת שעדיף לשים את התינוק בסלקל כי אז יש לו תמיכה יותר טובה לראש בעיקר, כי הזוית של כסאות הבטיחות כשהם נגד כיוון הנסיעה לא כל כך נוחה לתינוקות, ואם יש לכם תינוק קטן, אז הוא ישב בכיסא בלי יותר מדי תמיכה ותצטרכו לרפד את אזור הראש ולתחום אותו כדי שישב בנוחות, וגם אז לא יהיה לו הכי נוח. אני חושבת שעדיף לחכות לגיל 8-10 חודשים עד שהתינוקות כבר מחזיקים בצורה יציבה את הראש ומספיק גדולים בשביל כיסא הבטיחות. מצורף קישור לסקר כיסאות בטיחות. •לול – פריט לא הכרחי, במיוחד לא בתקופה הראשונית שבה ניתן לשים את התינוק על שמיכה או בעריסה או במיטה מאחר ואין לו יכולת תזוזה גדולה מדי. הלול טוב במיוחד לגיל שבו התינוק מתחיל לזחול ולהיות פעלתן וזה נוח שיש מקום בטוח לשים אותו במקום על הרצפה (במיוחד בחודשי החורף). עם הזמן התינוק יכול לשבת בלול ולהעסיק את עצמו בזמן שאת תוכלי במקביל לעשות דברים בבית ולהיות חופשיה בידיים. יש כיום בשוק 3 סוגי לולים- עץ, פלסטיק ולול קמפינג. על היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם ניתן לקרוא בקישור הבא- סקר לולים. •אמבטיה – הכי טוב ונוח זה לקנות אמבטיה פשוטה סטנדרטית, עולה בסביבות ה100-150 ש"ח. לרוב יש מדף למטה בשביל להניח את האביזרים של התינוק. לאמבטיה יש צינור ניקוז עם פקק, במידה והיא נמצאת בחדר התינוק , ניתן לרוקן את המים לתוך דלי . מצ"ב קישור לסקירה של אמבטיות ואביזרי אמבטיה . יש היום את הדפני שהוא המתקן הנפוץ ביותר לאמבטיה אך עדיין יש צורך בתמיכה של יד אחת בתינוק משך הרחצה, בנוסף אליו יש את הבטיה, שהיא מעין מזרן צף לאמבטיה ומאוד נוחה לקלח את התינוק. •ביגוד ראשוני לתינוק: בקטגוריה זו נכללים מספר פריטים, חזיות (חולצת מעטפת עם קשירה או תיקתקים, מכנסיים עם רגלית , בגדי גוף ואוברולים. יש את הביגוד התחתון הבסיסי ויש את החליפותאוברולים שאותם שמים מעל . מומלץ לא לקנות יותר מדי פריטים לפני הלידה , אני ממליצה על 6 יחידות מכל דבר- חזיות, בגדי גוף, מכנסיים עם רגלית ואוברולים, וגם עם החליפות לא כדאי להשתולל. עדיף לקנות כמות מעטה, וכמה ימים לאחר הלידה לקפוץ להשלמת ציוד. זה גם יתן לך האם להתאוורר ויעשה לך טוב, וגם תוכלי לדעת מה בדיוק חסר לך ומה יותר נוח לך להלביש לתינוק. יש שמעדיפות בגדי גוף, אצלי למשל הוא נולד קטנצ'יק במשקל של 2 קילו, ועד גיל חודש בגדי הגוף היו גדולים עליו אז השתמשתי בעיקר בחזיות ומכנסי רגלית ומעל אוברול (רצוי לקנות חבילה של גומיות רכות וקטנות לשיער, זה טוב לתפוס להם את הרגליות ברגליים). במידה והתינוק נולד בחודשי החורף מומלץ לקנות פריטים תחתונים מפלנל, ואם זה בחודשי הקיץ או בעונת מעבר אז אפשר להסתפק בכותנה (ובגד עליון מחמם). כמו כן , חשוב מאוד להצטייד בסטוק של גרביים, בעיקר בחורף, לגרביים יש נטיה לאבד את הזוגות שלהם בכביסה . לגבי בגדים עליונים- קחו בחשבון שתקבלו הרבה מתנות, ואנשים שבאים לבקר לאחר הלידה בד"כ מביאים חליפות ובגדים לתינוק . •מגבות – מומלץ לקנות 2-3 מגבות עם כובע, העלות שלהן היא כ-30 ש"ח למגבת, זה מאוד נוח לעטוף את הילד והקפוצ'ון עוטף לו את הראש. ואם כבר אתם קונים מגבת כזו, תקנו את הגדולות יותר כדי שיוכלו לשמש אתכם גם בהמשך. כמובן שאפשר להשתמש גם במגבות רגילות, אבל זה יותר נוח לעטוף את הילד , במיוחד אם האמבטיה לא בחדר שלו. •מוצרי טיפוח לתינוק- סבון רחצה, שמפו, תחליב גוף, שמן תינוקות- מומלץ לרכוש פריטים אלו וכמו כן בקבוקים, מוצצים ומשחות ברשתות הסופרים הגדולות, לרוב תמצאו הבדלים די משמעותיים במחיר. מספיק לקנות אחד מכל אחד, לוקח די הרבה זמן לסיים בקבוק. •מברשת לשיער – ניתן לרכוש בסט יחד עם מסרק, לא כל כך משנה של איזה חברה, הכל אותו דבר. •מד חום לאמבטיה– מד חום ששמים באמבטיה ומודד את טמפ' המים. אנחנו מצאנו אותו לא כל כך יעיל ומדויק והעדפנו להכניס את היד לאמבטיה ולבדוק אם המים מספיק נעימים . •קיסמי אוזניים – קיסמים מיוחדים לתינוקות. •אלכוהול – שימושי לתקופה הראשונית, מנקים בעזרתו את אזור חבל הטבור עד לנשירת הטבור. •מגבונים לחים – כנ"ל לגבי מוצרי הטיפוח לתינוק, אל תתפתו לקנות בחנות המוצרים לתינוקות, בסופרים זה עולה פחות בד"כ. עדיף אם כבר לקנות בחבילות של רביעיות או חמישיות כי הם מתחסלים בקצב היסטרי. רצוי לקנות מגבונים ללא ריח וללא אלכוהול, ועדיף מגבונים רכים (של האגיס ואוונט מצוינים) . •משחה לטוסיק – יש היום בשוק מבחר משחות, יש תינוקות שרגישים למשחות כאלה ואחרות, יש מגוון חברות, בייבי פסטה, וולדה, אורה קרם, פנטן, ד"ר פישר ועוד. תנסו ותראו מה הכי טוב לתינוק שלכם. לרוב המשחות עם המרקם הסמיך יותר מונעות תפרחת חיתולים (אני משתמשת בפנטן, בקופסת מתכת הכחולה, היחיד שהצליח להוקיע תפרחת עקשנית של שבועיים שכל השאר לא עזרו לה). •חיתולי טטרה– חיתולים מבד טטרה, טובים לניגוב פליטות, הבד נושם . רצוי לקנות 12 יח', הם מתחסלים בכמויות. •סדיניות– מעין פיסת בד מרובעת מכותנה עם שרוכים לקשירה בקצוות, את הסדינית שמים על הסדין במיטה, מתחת לראש הילד, כך שאם בלילה הוא פולט, אז אין צורך להחליף את כל הסדין ומספיק רק להחליף את הסדינית. •חיתולי פלנל – חיתול פלנל, טוב לשימוש בעגלה או בעריסה לשמירה על המזרן מפליטות . הוא קצת יותר עבה מחיתול הטטרה. •מצעים למיטה – במידה ואתם מתכוונים לשים את התינוק בעריסה בחודשי חייו הראשונים, אין צורך למהר ולרכוש מצעים למיטה. אפשר לרכוש סט אחד "ייצוגי" עם מגן ראש כדי לשים במיטה שלא תשאר ריקה , ובהמשך לקנות סט נוסף של מצעים או עוד 2-3 סדינים. •שמיכות – במיוחד בחודשי החורף שמיכות פליז הן מאוד שימושיות. הן נוחות לעגלה, למיטה בבית , כיום ניתן למצוא אותן בסביבות ה20-30 ש"ח לשמיכה, אך אל תמהרו לקנות כי יש סיכוי גדול שתקבלו שמיכות פליז כמתנה (אני מצאתי את עצמי חודש לאחר הלידה עם 5 שמיכות פליז שקיבלתי במתנה). •מזרן למיטה – יש היום בשוק מספר סוגי מזרנים. יש מזרן פשוט, יש מזרן שצידו האחד רך והשני קשה, מזרן קשה בציפוי שעוונית, ואותו מזרן עם כיסוי בד שניתן לכבס. מניסיוני ובעקבות המלצות עדיף לקחת את המזרן עם הכיסוי בד , כי הוא הרבה יותר נעים לשינה, ובקיץ אין חשש שהילד יזיע איתו. •סדין שעוונית – במידה ויש לכם מזרן למיטה עם שעוונית אז ראו סעיף זה כמיותר, אך לאלה מכם שרכשו מזרן עם כיסוי בד , מומלץ לשים סדין שעוונית מניילון דק על מנת להגן על המזרן. שמים אותו מתחת למצעים והוא מונע מעבר של נוזלים, פליטות או כתמים למזרן. •מוניטור נשימה – בייבי סנס – קיימים היום בשוק מספר מכשירים של כמה חברות, המוכרים הם NANY,BABY SENSE, רובם רק מכשיר של מוניטור נשימתי, ויש גם מכשיר של אנג'ל קייר שהוא משולב עם אינטרקום (נמכר בשילב). לדעתי זה הכרחי. אני יודעת על מקרים של אזעקות שווא מחברות לעיתים רחוקות, אך בעקבות ריבוי המקרים של מוות בעריסה אני ישנה יותר טוב כשהבייבי סנס דולק בלילה . •אקמולי– פריט חובה, כדאי שיהיה בבית, למקרה של העלאת חום של התינוק. יש להתייעץ ברופא לפני מתן התרופה. •טיטולים – רצוי לקנות חבילה של אחת החברות במידה של 0, לאחר הלידה תוכלו לראות איזה טיטול הכי נוח לכם ולתינוקכם. •מוצצים – ישנם בשוק מבחר מוצצים ממבחר חברות. יש מוצצים מסיליקון ומוצצים מגומי, לכל תינוק יש העדפות משלו. רצוי לקנות 2 זוגות מוצצים בהתחלה, זוג סיליקון וזוג גומי, ולנסות ולראות מה הילד מעדיף. לתינוקות שנולדים קטנים עדיף לנסות לתת מוצץ של NUK או של LIFE, יש להם פטמה מאוד קטנה . •בקבוקים – כמו המוצצים, גם כאן יש מבחר רב של סוגי בקבוקים שונים. מצ"ב קישור לסקר בקבוקים שסוקר את רוב סוגי הבקבוקים שקיימים היום. כל תינוק והעדפותיו. •סטריליזטור – מתקן לעיקור בקבוקים, ששמים אותו בד"כ במיקרו עם מים חמים ובתוכו את הבקבוקים , ותוך כמה דקות הם עוברים תהליך של עיקור. יש אפשרות במקום הסטריליזטור לקנות טבליות "טהר טף" שהן טבליות לעיקור קר, שמים אותן בקופסה יחד עם מים, מחליפים מים וטבליה כל 24 שעות, מכניסים את הבקבוקים למים ותוך 20 דקות הם מעוקרים ומוכנים לשימוש. מאוד נוח ופחות מסרבל (ניתן למצוא בשילב). •מתקן לייבוש בקבוקים – מתקן עם עמודים לייבוש בקבוקים ומוצצים, מאוד נוח ומומלץ, אפשר להסתפק גם בהכי פשוט ב20-30 ש"ח. אין צורך להשקיע יותר מדי. •מנקה בקבוקים – מברשת לניקוי בקבוקים, ישנם מספר סוגים , יש כאלה עם ספוג (זהירות, הן מתכלות מאוד מהר) , יש מברשות עם גומי או סיליקון . אנחנו מצאנו את המברשת של אוונט שימושית ועמידה לזמן רב. •אוניברסיטה – לרוב שמיכת פעילות עם קשתות וצעצועים שנתלים עליה, שימושי מגיל חודש בערך כשהתינוק מתחיל לגלות עניין בסביבה שלו. יש מבחר משטחי פעילות כאלה, ממותגים ולא, מניסיון, אין טעם להשקיע יותר מדי, חשוב שלילד יהיו קשתות שעליהן ניתן לתלות צעצועים וזהו. אין צורך לקנות אוניברסיטה יקרה ב300-400 ש"ח (אנחנו עשינו את הטעות הזו) , התינוק שלכם יגלה עניין רב גם באוניברסיטה שעולה "רק" 150-200 ש"ח. רצוי להמתין עם הקניה הזו לאחר הברית מאחר ולעיתים רבות תקבלו אותה כמתנה. •שק שינה – מעין שמיכת פוך או צמר שנסגרת עם תיקתקים או רוכסן ונסגרת כמו שק שינה עם פתח לראש, מאוד נוח במיוחד בתקופת החורף ומאוד שימושי כשצריך לטייל עם התינוק בחוץ בעגלה או להעבירו ממקום למקום. כך הוא נשאר עטוף בשמיכה ומוגן. •מזרן פעילות– מזרן גדול וקשיח שעליו ניתן להניח את התינוק במקום על שמיכת פעילות או על הרצפה. היתרון הוא שהמזרן גדול (לרוב מגיע בגדלים של 1.5 *1.5 ומעלה) ובשלב שבו התינוק מתחיל לזחול אז נוח לו לזחול על המזרן, וכך הוא לא יזחל על הרצפה ויהיה לו משטח נוח ונעים לשחק עליו.

    אופטימית

    אכן יש סטוקי קרוזי ידית אחת וסל איחסון גדול ויש סטוקי אקספלורי דגם ישן יותר עם ידית בין

    הרגליים ובלי סל איחסון זה השוני

    אלה

    סטוקי...אין על העגלות של סטוקי|twiti1|

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    טיולון יויו לקנות באילת המלצות חסרונות עגלת בייבי זן יויו איזה סוג פרוביוטיקה מומלץ בהריון שלשולים הקאות וכאבי בטן בהריון איה בייבי טורנדו חוות דעת
    סקרניתת

    סטוקי!!! לי יש שנה וחצי סטוקי וזה ממש אדיר!!!|megafon|

    צוצה

    היי אמהות יקרות .. מעוניינת לרכוש עגלה , מה מומלץ?

    הי מעונינת לרכוש עגלה. האם קיימת עגלה גבוה במחיר נורמלי ... כול המותגים עולים מאוד יקר . עשיתי סיבוב וכול המחירי העגלות מ3וחצי אלף עד 7 אלף. אין סיכוי למצוא משו באלפיים...אפילו פחות?

    rona

    בייבי גוגר סיטי מיני

    יש לך את הבייבי ג'וגר סיטי מיני שהיא מעולה ולא יקרה. העגלה כולל האמבטיה עולה בסביבות 2,000-2,300 ש"ח. היא גבוהה, קלה לקיפול ולתפעול. מאד מומלצת

    ישתבח שמו

    גם לנו יש את הסיטי מיני והיא אכן גבוהה, לנו עלתה כולל אמבטיה 2500 ש"ח

    לפני שנתיים בערך, במוצצים. שימי לב אבל שנוח לך איתה, מחור היא די רחבה, כלומר המרחק בין הגלגלים גדול ואצלנו היא לא ממש נכנסה למעלית צרה. אני לא הכי אהבתי אותה, אבל היא אכן נוחה לקיפול, קלה והכי חשוב נוחה לתינוק.

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    האם צריך להיות בצום לפני בדיקת דם של חלבון עוברי חום השחר נשאר גבוה 12 יום אחרי ביוץ בטא אחרי החזרת בלסטוציסט חוות דעת סלקל דונה דימום חלש שבוע לפני מחזור
    רותמי

    מדריך הכנה להנקה!

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. כל מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי בפרטי לשאלות וייעוץ, גם טלפוני. אם לא אדע לעזור יש לי רשימה של יועצות מצוינות. בהצלחה.

    linoy30

    מעולה את !!|claps1|

    רותמי

    מפרסמת שוב, מדריך הכנה להנקה - מומלץ לכל מי שמתכננת להניק

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. כל מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי בפרטי לשאלות וייעוץ, גם טלפוני. אם לא אדע לעזור יש לי רשימה של יועצות מצוינות. בהצלחה.

    hila

    מדהימה!!תודה|heart1|

    nahama

    אואהו!!!!

    כל מילה פנינה! תודה על הזמן שלקח לך להקליד את כל זה.. והאמת, הערה קטנה, מנסיון... הכי חשוב, זה להאמין בעצמך שאת מסוגלת... אצל הראשון הייתי כל כך צעירה, וחסרת נסיון.. ובתת מודע פשוט לא האמנתי שאני יכולה.. ואכן התינוק לא עלה יפה במשקל, וטיפת חלב אמרו להוסיף תמל.. ככה שרדנו חצי שנה ראשונה בשילוב, בחצי שנה הפסקתי... אצל השני כבר האמנתי בעצמי והנקתי מלא עד גיל חצי שנה בקלות ובכיף, בלידה הסו אני מקווה לשרוד כבר יותר זמן... תודה על המידע, מעניין בהחלט!|okk|

    תודה לאלוקים על האוצרות

    רותמי אין עליך!!!!! תודה רבה רבה!

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    קביעת תור להיפוך עובר בית חולים מאיר דר קנטי עוגת קינדר בואנו קרין גורן כמה זמן אחרי אוביטרל מקבלים מחזור על מה מעידים לחצים למטה בחודש תשיעי בדיקת סנסו טסט שלילית לפני האיחור
    רותמי

    מדריך הכנה להנקה

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופכת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר) ובכך גם להעביר צהבת ילודים מהר. הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. מורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צבע החלב כל צבע של החלב הוא תקין – לבן, שקוף, ירוק, ורוד... ריח החלב אחרי הקפאה או קירור ריח החלב משתנה – יכול להיות מתכתי, סבוני, כמו פליטה. הכל תקין. לא ניתן לפספס ריח של חלב מקולקל. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993).

    יהודית

    וואו ארוך כל הכבוד לך! מודה שעוד לא סיימתי לקרוא ,אבל

    חייבת להגיד שהחזרת אותי שללידה של הקטנה שלי וממש התקווצתי מהתרגשות כל כך מחכה לזה כבר, הנקתי את שני הילדים שלי ומתכננת גם הפעם להניק זה חוויה מדהימה ושווה את המאמץ של ההתחלה עם כל הכאב , אז תודה רבה לך !

    רותמי

    הכנה להנקה- מומלץ לכל ההריוניות!

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. כל מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי בפרטי לשאלות וייעוץ, גם טלפוני. אם לא אדע לעזור יש לי רשימה של יועצות מצוינות. בהצלחה.

    פוקי

    וואו מקסיייםםםםם

    תודה רבה|love1|

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    joie chrome חוות דעת האם מותר לאכול פטריות טריות בהריון דר רן אבידן מוהל. טלפון ד חישוב ביוץ אחרי הפלה
    רותמי

    הכנה להנקה- מומלץ לקרוא לכל האמהות שבדרך

    כדי להתכונן לא רק ללידה אלא גם לרגע שאחרי ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). צבע החלב כל צבע של החלב הוא תקין – לבן, שקוף, ירוק, ורוד... ריח החלב אחרי הקפאה או קירור ריח החלב משתנה – יכול להיות מתכתי, סבוני, כמו פליטה. הכל תקין. לא ניתן לפספס ריח של חלב מקולקל. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. כל מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי בפרטי לשאלות וייעוץ, גם טלפוני. אם לא אדע לעזור יש לי רשימה של יועצות מצוינות. בהצלחה.

    יעלי

    ווואווו!! תודה רבה!! גזרתי ושמרתי |heartkiss||heartkiss||heartkiss|

    חנושנוש

    תודה מהממת העתקתי לי למייל :)|heart1|

    רותמי

    הכנה להנקה! |lalala|

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופכת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר) ובכך גם להעביר צהבת ילודים מהר. הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. מורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צבע החלב כל צבע של החלב הוא תקין – לבן, שקוף, ירוק, ורוד... ריח החלב אחרי הקפאה או קירור ריח החלב משתנה – יכול להיות מתכתי, סבוני, כמו פליטה. הכל תקין. לא ניתן לפספס ריח של חלב מקולקל. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). מוזמנות לפנות אלי בפרטי בכל שאלה. אני מלווה יולדות בחודשים הראשונים. בהתנדבות כמובן.

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    קופון מדי לינק חוות דעת סלקל דונה ממה יש קריש דם ברחם קביעת תור להיפוך עובר בית חולים מאיר דר קנטי בדיקת סנסו טסט שלילית לפני האיחור
    רותמי

    הכנה להנקה מסמך מפורט

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. כל מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי בפרטי לשאלות וייעוץ, גם טלפוני. אם לא אדע לעזור יש לי רשימה של יועצות מצוינות. בהצלחה.

    רותמי

    הכנה להנקה! חובה לכל מי שמתכננת להניק

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופכת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר) ובכך גם להעביר צהבת ילודים מהר. הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. מורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צבע החלב כל צבע של החלב הוא תקין – לבן, שקוף, ירוק, ורוד... ריח החלב אחרי הקפאה או קירור ריח החלב משתנה – יכול להיות מתכתי, סבוני, כמו פליטה. הכל תקין. לא ניתן לפספס ריח של חלב מקולקל. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. רק בקבוק אחד לא יזיק- האמנם? כאמא צעירה תזכי ל"המלצות" מכל עבר, מרבית ההמלצות גם יאמרו בכזה בטחון שיגרמו לכל אחת לבלבול, חוסר בטחון וחוסר אונים. להניק או בקבוק? מותר מוצץ בחודש הראשון או לא? מטרנה או סימילאק? לישון עם הילד במיטה או לא? .. כולם בעלי ניסיון, כולם רוצים לעזור וחצי אומר בדיוק ההפך מהחצי השני. ההמלצות של יועצות הנקה למול ההמלצות של כל שאר הגורמים (הורים, חברות, צוות רפואי, קולגות לעבודה..) סביב האם הצעירה מיצרות הרבה בלבול ותסכול. חשוב לציין, ישנה המלצה חד-משמעית שמזון לתינוק הטוב ביותר הוא הנקה אבל חשוב גם לדעת: • הכתוב בכתבה מתייחס לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים • למרות הכתוב על השפעתו הלא רצוייה של שילוב תמ"ל עם חלב אם, זכרי שזו לא דרך ההנקה מול דרך התמ"ל- דרך הביניים של שילוב תמ"ל וחלב אם עדיפה בהחלט על פני תמ"ל בלבד,ואת זה כל רופא יגיד לך. •הכתבה נכתבה על מנת ליידע אמהות שיכלו להניק הנקה מלאה אך מחוסר יידע או המלצות שמבוססות על מיתוסים (לדוגמא-התינוק צריך לקבל מדי פעם תמ"ל אחרת לא יתרגל לטעמו בעתיד) בוחרות לשלב תמ"ל בתזונת תינוקן. הבחירה בידיים שלך .... מרשה ווקר, בספרה "Breastfeeding management for the clinician: using the evidence" מ-2006, עורכת סקירת ספרות מחקרית בנושא השפעות ההנקה על ילודים לטווח הקצר והארוך. מובא כאן תרגום נאמן למקור למאמר באדיבות רוני טל, BA, IBCLC. תוספות לתינוק היונק : "רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם? מרשה ווקר, RN, IBCLC , תרגום: רוני טל, BA, IBCLC רקע • מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית. • לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים • תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם. • תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו. • פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999). • התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם. • תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת. • קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה. • שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999). • הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים . אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994). • לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה: • במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים. • פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר במעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 19988). • במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון. • במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי. כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית . • תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי. • מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה. עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות). • חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995). • חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות. o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית. ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק. האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות. נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות. • אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999) • כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977). הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982). עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932). • במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991). o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000). o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000). • במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM). • כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי. • אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו). • היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998). • המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994). • בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו). • הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימניםמתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001) • פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).  רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.  רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993). מוזמנות לפנות אלי בפרטי אני מלווה יולדות חדשות בהנקה בחינם דרך הטלפון ובמפגשים.

    טלטול

    וואוו. אלופה. בדיוק חשבתי עליך ואיך שאני צריכה את זה עכשיו

    נשאר רק למצוא זמן לקרוא הכל בדחיפות.

    אול29

    וואו כמה חשוב!!! ממליצה לקרוא לפני לידה ראשונה במיוחד

    אני מודה שראיתי את זה כשהייתי בהריון הקודם והראשון שלי ואפילו העתקתי ושמרתי לי את זה אבל!!! לא מצאתי זמן מה שנקרא באמת לשבת ולקרוא את זה לפני שילדתי וחבל מאוד. זה ככ חשוב. מי שמתכוונת להניק אני באמת ממליצה לקרוא לפני הלידה וכמובן גם אחרי כשמנסים להניק. אני קראתי באחד הלילות הראשונים אחרי שילדתי וההנקה לא תמיד פשוטה לא לאמא ובטח לא לתינוק המתוק שנולד וגם הוא צריך ללמוד. באמת חשוב ומומלץ. יש שם המון מידע ורובו באמת חשוב ויש טיפים והכוונות מאוד נכונות. בהצלחה לכולן ותודה באמת למי ששלחה|claps1|

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    פצעים בלשון בהריון איך מזהים שמדובר בדימום השתרשות העובר ברחם ולא של מחזור דימומי השרשה ביום המחזור החלקת קראטין האם מותר בהריון בייבי ג'וגר סיטי ורסה חוות דעת
    yaelk

    בנות- על איזו חנות באזור הרצליה אתן ממליצות לרכוש מוצרים וציוד לתינוק?

    עגלה, שידה ומיטה, בקבוקים, מוצצים וכל הדברים הקטנים. תודה! מישהי ממליצה על מוצצים בנתניה?

    שבלולית

    של יעקב בסוקולוב למטה

    yaelk

    יש שם מבחר של כל הדברים?

    שבלולית

    כן, הוא זול ואמין .איזה 30 שנה הוא יושב שם

    פצפצית

    על איזה חנות את מדברת? אני מהרצליה ולא מכירה..

    yaelk

    פצפצית, את יודעת במקרה על קורס הכנה ללידה בהרצליה?

    פצפצית

    וואלה לא.. אני בטח אלך לקורס דרך כללית.. נראה לי שלפלטינום זה עולה משהו כמו 300 ש"ח.. את מהרצליה?

    yaelk

    אני מקיבוץ געש, אבל זה ממש קרוב להרצליה

    פצפצית

    אההההה חשבתי מהרצליה |shalomshalom|

    tuly82

    יעקב סגר....

    אם אנחנו מתכוונות לאותה חנות בצומת ויצמן/סוקולוב.. אז כבר אין יותר.. אני קניתי בתינוקידס בהריון הקודם בסוקולוב אחרי מד"א (בניין פאנלון) הם החליפו בעלים מאז... אין לי מושג אם עדיין מחירים זולים או לא

    שירן

    עגלה עגלה עגלה....

    היי בנות, הבנתי כבר שלקנות עגלה זה כמו רכב, יש המון פרמטרים :) כרגע ליקטתי את 3 העגלות ששמעתי עליהן דברים טובים. אודה לעזרתכן, מה היתרונות וחסרונות של כל עגלה :) דברים חשובים: עגלה גבוהה או ידית מתכווננת (בעלי 1.92), קלה לקיפול, אפשרות להפוך הטיולון לשני הכיוונים... זה מה שאיגדתי עד כה :) 1. אינגליזינה דגם טרילוגי 2. בייבי ג'וגר סיטי מיני (למרות שביאס שאין אפשרות להרים את הרגליים של התינוק) 3. יו יו |heart-eyes|

    Limi

    לי יש את האינגליזינה טרילוגי

    אני מאוד מרוצה האמבטיה מרווחת ילדתי בחורף והיא שימשה אותי לחמישה חודשים מתקפלת ונפתחת בקלות ביד אחת ובלחיצת כפתור גם הטיולון מעולה נשכב כמעט לשכיבה מלאה. אני ממליצה בחום!

    קטנטנית

    קניתי עכשיו את האינגלזינה טרילוגי

    קיבלתי המלצה חמה משתי חברות טובות שאמרו שהיא נוחה בטירוף! החמיאו לקיפול הקל שלה ולזה שהיא לא גדולה ונכנסת גם לרכבים פחות גדולים, מבחינת משקל היא די ממוצעת ולא כבדה או משהו. ראינו כמה וכמה עגלות ואת זו הכי אהבנו וקיבלנו עליה אחלה המלצות:)

    מתרגשת

    מצטרפת להמלצה על אינגליזינה טרילוגי, גם אני רכשתי אותה

    אומנם עדין לא השתמשתי אבל שעמתי עליה מלא המלצות. כמו שכתבה לימי האמבטיה מרווחת והטיולון לשני הצדדים. הקיפול שלה מאוד פשוט וקל, בעזרת יד אחת. בעלי גם גבוה והוא מאוד אהב את העגלה. ראיתי שאת מתלבטת גם על היויו, לא יודעת אם יצא לך לראות אותה במציאות, היא באמת מאוד קומפקטית אבל לבעלך הגבוה העגלה לא תהייה נוחה.. היא נמוכה, בעלי לא הסתדר איתה בכלל

    מאמי

    אני ממליצה לך על הבייבי גוגר

    ממליצה לך בחום לקנות את הבייבי גוגר , אחרי שבדקתי ועשיתי סקר כמעט על כל העגלות הכי התחברתי לבייבי גוגר יש בה את כל הפונקציות שחיפשתי מבחינת קיפול , גובה,בדים.. וגם המחיר שלה ממש סביר אני קניתי אותה מחנות ניו בייבי דלית אל כרמל אני ממליצה לך ללכת לשם לבדוק יש להם מבחר גדול של עגלות שידות והרבה דברים והם מסבירים מצוין ! מקווה שעזרתי

    פשושית

    הטרילוגי מושלמת !!!!!! כבר שנתיים איתה ואין לי מה להעיר !

    הריונית סקרנית :)

    לאחר התלבטות מרובה וחיפושים אין סופיים..

    גם אנחנו קנינו אתמול את האינגלזינה טרילוגי.. כמו שאמרו לפניי היא ממוצעת מבחינת הכובד, הקיפול שלה מהיר וללא מאמץ, אמבטיה גדולה ומרווחת - יעילה ממש למי שהולכת ללדת בחורף, ושמעתי עליה מלא המלצות טובות!!! בהצלחה בקנייה ובחירה טובה |heartkiss| *נ.ב אם את רוצה ללכת עליה ראיתי שבאילת היא נמכרת בארבעת אלפים שמונים (סורי על המספר שרשום ככה פשוט לא נותנים להכניס כאן מספרים.. חחח) כולל הסלקל.. ואם את בעניין יש שילב עודפים ששם מוכרים עגלות מתצוגה של השנה הקודמת בשלושת אלפים..

    אורנה נבו

    לי יש את היויו ואני ממממש מרוצה

    היא כיפית וקלה, מתקפלת בשניות אם את גרה בקומה גבוהה בלי מעלית זה ממש נוח ועוזר

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    חישוב ביוץ אחרי הפלה דיקלקטין מחיר גבינת חלומי מטוגנת בהריון האם בחודש הראשון להריון יכול להיות מחזור שלשולים הקאות וכאבי בטן בהריון
    yaelk

    איזה סבון/שמן/גם וגם כדאי לרכוש למקלחת לתינוק שנולד?

    טולי

    אנחנו משתמשים במוצרים של מאמי קר ומאוד מרוצים

    סופר איכותיים, מוצרים טבעיים בלבד ללא כימיקלים, מחירים סבירים ותוצרת הארץ

    yaelk

    את משתמשת בסבון של מאמי קר/שמן/ משהו אחר?

    טולי

    שמן אמבט, סבון, משחת החתלה, מידיי פעם גם קרם גוף וקרם פנים

    yaelk

    תודה!

    היללי :-)

    רק בלנאום! שמן מעולה טבעי לא מייבש את העור

    עדיף להימנע מסבונים וקרמים...

    kygon

    שמן- אמול נטורל. סבון- יש לי של בייבי כיף והוא מעולה!

    משתמשת מגיל לידה בשניהם ביחד והם מצוינים. כמה שהבייבי כיף פשוט- הוא שומר על עור נעים וריח מהמם.. אני ממש אהבתי.

    Milky

    אני לגדולה השתמשתי בהתחלה בהכל של מאמי קר

    ולא אהבתי בכלל..צריכה לשפשף אותה 200 פעם כדי שירד הסבוו מהראש..ואז עברתי לג'ונסון מכף רגל ועד ראש הצהוב פשוט מעולה. עם הקטנציק אני כרגע רק עם שמן אמול ובהמשך אעבור לג'ונסון

    yaelk

    אילו בגדים ואיזו כמות יש לרכוש לתינוק לפני הלידה? לא רוצה לקנות סתם, ומצד שני-

    לא רוצה שלא יהיה לי מספיק לשלבים הראשונים, כשלא יהיה לי כח ללכת לחנויות ולחפש. וגם לא בונה על מתנות, מקסימום אחליף את המתנות כשאצטרך מידות גדולות יותר. תודה!

    נסטי

    מניסיון שלי

    ה-ר-ב-ה !!! כל הזמן פולטים ובורח קקי כי הוא ממש נוזלי בהתחלה ...בקיצור את מחליפה 3-6 סטים ליום...המלצה שלי : 10-15 בגדי גוף(חזיה/רגיל זה כבר החלטה שלך מה יותר נוח לך) 10-15 רגליות ו10-15 אוברולים... וזה המינימום... כביסות זה אחד הדברים שתעשי הכי הרבה אחרי הלידה חחחח

    yaelk

    מה זה בדיוק רגליות?

    נסטי

    מכנס כזה שהרגל סגורה ..כמו גרב שמחוברת למכנס חחח

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    איה בייבי טורנדו חוות דעת מיטונת או מיטחברת פצעים בלשון בהריון קביעת תור להיפוך עובר בית חולים מאיר דר קנטי כמה זמן אחרי אוביטרל מקבלים מחזור
    בוטן

    בננות!! מישהי מתכוונת לרכוש קרם פנים לתינוק?? ושמן פרינאום ללידה??

    אמא ל3 😍😍💗💗💗

    שמן ללידה מאוד חשוב

    קרם פנים לתינוק מיותר כרגע ייתכן והוא לא יצטרך

    שושה :-)

    שמן פרינאום אבל זה מפחיד אותי זה נשמע כואב

    אמא בפעם השנייה :-)

    אני לא קניתי קרם פנים לתינוק מיותר,השמן המיילדת

    השתמשה בו ואין לי מושג למה ומה עשתה איתו אבל מזלי שהבאתי היא הייתה צריכה ..

    בוטן

    באמת? כי הם צריכים לספק את זה! איזה חוצפה!

    אמא של ליה :)

    תשני למוצץ..המספר שליד הכינוי שלך מפחיד אותי חחחחחח|heart-sunglasses|

    אמא בפעם השנייה :-)

    אני בטלפון לא יודעת איך משנים...

    מאמי

    למי שמעוניין לרכוש מיטה ושידה לתינוק

    אתמול היינו עם זוג חברים ורכשו בניו בייבי חדר מהמם במחיר פצצה 1500ש"ח..חסכו איזה 800 ש"ח לפי הסקר שעשו במוצצים

    Miau+1

    נייס

    יפה! איפה זה?

    lenush

    איפה זה ניו בייבי?

    והאם זה המחיר או שעשו לכם הנחה בגלל שהייתם שני זוגות?

    מאמי

    ניו בייבי דאלית אל כרמל

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    joie chrome חוות דעת בטא אחרי החזרת בלסטוציסט בדיקת הריון פלוס של לייף הוראות שימוש חוות דעת סלקל דונה ד
    מיקי

    מתי כדאי להתחיל לראות/לרכוש ציוד לתינוק?

    יולי

    שאלו לפני כמה ימים. אני כבר קניתי

    אבל אני מהאובססיביות שחייבות שהכל יהיה מוכן. רק התחלתי חודש 7...

    טיטי

    כנל. אני כמעט סיימתי...

    יולי

    אני השארתי רק את הדברים הקטנים

    לתחילת חודש תשיעי, כדי לא להרגיש פסיכית לגמרי...

    חן

    יאו גם אני רוצה . בעלי אמר לא עכשיו

    יולי

    יש לי ממש מזל

    בעלי כמוני חושב שעדיף להיות מוכנים מראש. הייתי משתגעת אם לא היה בראש שלי!

    לולי אמא של מתן

    אנחנו קנינו השבוע (33)

    אבל רק סבב 1 נשאר לנו עוד מחא מה לקנות בטח נשלים השבוע/שבוע הבא

    מסג׳יסטית

    תלוי מה.. לקחת בחשבון שלוקח זמן עד שסגורים על סוג עגלה סוג שידה וכו

    אני כן צריכה משטח החתלה או לא אני כן צריכה אמבטיה בעגלה או לא מיטת תינוק לקנות עכשיו או אחרי שלושה חודשים. . הרבה אופציות שאת בוחרת לעצמך את הדרך הנכונה לך.. אז תתחילי ללכת לחנויות להתעניין ולבדוק יש עניין של אספקה יכולה להיות אפילו עד חודש אם אין במלאי העניין היחיד שאצלי קיבלתי הכל בשבוע 35 ועכשיו זה יושב וצובר אבק.. ;)

    דינה

    תלוי מה כמו שכתבו :) ויש מקומות שאת יכולה לקנות ולבקש שישלחו בהמשך.

    סקר שוק תמיד אפשר לעשות מראש, כנ"ל לגבי ללכת ולהתנסות בעגלות וכאלה ולראות מה נוח. ממליצה לך גם לבדוק באתר מאמא גורו לגבי מוצרים וגם לקרוא שם ביקורות.

    מיטל

    מתי שרוצים! אנחנו עוד לא קנינו אבל את יכולה להתחיל להסתכל כבר בהחלט

    טיטי

    בעלי פשוט מבין שכשאני לא רגועה גם הוא לא יהיה רגוע:)

    yaelk

    אילו בגדים ואיזו כמות יש לרכוש לתינוק לפני הלידה? לא רוצה לקנות סתם, ומצד שני-

    לא רוצה שיהיה לי חסר להתחלה ואצטרך להסתובב בחנויות כשלא יהיה לי כח.

    חן

    אני מציעה

    לקנות חבילה של ניובורן וחבילה של 0-3 (במידות האלה חבילה מכילה 3/5). את הבגד שאת מוציאה איתו מהביח כמובן לכבס את ה 0-3 לכבס לפני אבל את הניובורן לא. הסיבה היא שאם ה 0-3 גדול הוא ימתין לאחר כך עד שהבייבי יגדל ולא יזרק סתם לעומת זאת אם הניובורן קטן וכיבסת לא תוכלי להחזיר. אם ה 0-3 גדול תוכלי לפתוח את הניובורן ולכבס זה מתייבש מהר הבגדים קטנטנים :). אני ממליצה אוברולים או חולצת מעטפת (נקרא חזיה) ורגליות. פחות נוח הבגדים שמעבירים מיל הראש בהתחלה. אחרי שתתבייתי על מידה תוכלי לשלוח מישהו שיביא עוד בגדים במידה הרלוונטית :)

    jk

    הצעה שלי...

    הכי נוח להלביש את התינוק באוברול. ניו בורן תקני 2 חבילות יש שם 3 אוברולים ותקני 4 אריזות מ 0-3 ילד גודל מהר תקחי בחשבון שאיתנו לך מתנות אז על תגזימים בקניית בגדים לילד.

    ממליצה לך מטעות שאני למדתי ממנה לקנות כמה חליפות טובות של ניו בורן שכבר יהיו בביח

    אומנם קנו לי מלאאא בגדים אבל כולם היו יותר מידי יפים ולא לבית. אז מצאתי את עצמי שולחת את בעלי ואבא שלי מהר מהר לקנות בגדים לקטנה. בקיצור- תקני שיהיה לך לבית גם חליפות (מעטפת ורגלית) וגם מעטפות לבנות חלקות (שיהיה מתחת לבגד כי בהתחלה שמים 2 שכבות)

    yh

    ניו בורן זה לתינוק ממש קטן

    נראה לי עד 3 קילו. תחכי להערכת משקל שעושים (בשבוע 31 אם אני זוכרת נכון) ולפי זה תחליטי. וישאר לך מספיק זמן כדי לקנות עוד כמה השלמות למקרה שתצטרכי NB שלי בהערכת משקל היתה 3.200, כך שהיה ברור שגם אם יש סטיה, עד שבוע 40 היא בכל מקרה תהיה מעל 3 ק"ג. ולכן קניתי רק 0-3. מיותר לציין שהבגדים של NB נראו לידה ממש כמו של בובה מרוב שהם פיציים.

    kygon

    לא בהכרח- אצלי זה היה להפך-

    הערכת משקל היתה 3.2, הקטנה נולדה 2.8 והיא פצפונת! בגיל חודשיים וחצי היא עדיין לובשת ניו בורן. אבל באופן כללי אני ממליצה לקנות בעיקר בגדים פשוטים בNB, ולא יותר מידי.

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    37 מעלות חום השחר זה אומר שאני בהריון ערכי פרוגסטרון תקינים בתחילת הריון בדיקת הריון פלוס של לייף הוראות שימוש האם מותר לאכול פטריות טריות בהריון חוות דעת סלקל דונה
    סקיפית

    אני קניתי סטוקי, לא אהבתי שום עגלה אחרת

    אגב מחיר סטוקי שנת 2014 עולה 5300 אין מצב שבמוצצים היא עולה 6000 כי אני קניתי משם

    יו

    היי פליז פליז תעזרו לי אני חייבת עגלה של סטוקי

    מישהי יודעת איך אפשר להשיג סטוקי זול |megafon||moneyeyes||big-eyes||cry2||phone1||heart-sunglasses||driving-angry||idea2||ear||thinking||smiley_95||pasta-eating||smiley_88|

    vici בפעם השניה :)

    מאמי יש לך עוד מלא זמן לבדוק את זה..

    ~ ת ו ת י ת ~

    רק במוצצים אם יעשו לך קצת הנחה

    או תחפשי ביד 2 יש מציאות לפעמים לדוגמא חברה שלי קנתה אותה ב5500 נראה לי והתאכזבה ממש והתאבסה זה היה ילד ראשון היא מכרה ביד 2 אחרי חודשים וחצי ב3000 שקל חדשההה אפילו הטיולון לא היה בשימוש אז שווה לחפש

    יו

    5 חודשים יש לי

    זה עף אני כל היום בעבודה ועד שיש לי זמן לבדוק את זה אני מנצלת את הענין

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    החלקת קראטין האם מותר בהריון ערכי פרוגסטרון תקינים בתחילת הריון דימומי השרשה ביום המחזור בייבי ג'וגר סיטי ורסה חוות דעת בדיקת סנסו טסט שלילית לפני האיחור
    ♥התות שבשדה♥

    לכל מי שמתלבטת כמוני איזו עגלה לרכוש... |doughhh|

    http://stroller4u.blogspot.co.il/

    כדידה

    מתוקה אחת

    איזו כתבה עוזרת.אני בשביל זה הבהרתי לבעלי,שאני מחפשת נוחות ואח"כ יופי.נכון שחיכינו המון שנים אבל צריך נוח יותר מיופי.למרות שאצלי זה בהכל ככה. אבל מנסיון שלי אל תלכי להרבה מקומות את תצאי עם קרניים וזנב.|fason|

    ♥התות שבשדה♥

    כדידוש אהובה

    איזו קנית בסוף? גם לי חשובה הנוחות מעל הכל

    Nati

    אני בינתיים לא התחלתי להתעניין במחירים, נראה לי קצת מוקדם לרכוש עגלה

    רק אספתי המלצות לגבי 4-5 עגלות שהתלבטתי בניהם. את כל העגלות הלכתי כמובן לראות ואת רובן יש לחברות או בנות משפחה.

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    חוות דעת סלקל דונה האם מותר לאכול סופלה שוקולד בהריון ממה יש קריש דם ברחם איזה סוג פרוביוטיקה מומלץ בהריון טיולון יויו לקנות באילת
    איה

    מתי אתן ממליצות לרכוש עגלה?|smiley_89|

    כמה זמן לפני הלידה? וגם- יש תקופות של מבצעים? למשל בסוף שנה?

    גוזל+1

    אני קניתי בתחילת שמיני... ולא מכירה מבצעים מיוחדים על עגלות..

    אמא חדשה

    אני קניתי בשבוע 30 כי ממש לא היה לי חשק להסתובב בחנויות עם הכבדות הזו

    יש מבצעים לרוב בחנויות כשיוצא דגם חדש יותר.

    0523656668

    מומלץ לקנות בחודש שמיני

    ולקנות בניו בייבי דאלית אל כרמל יש להם מבצעים מדהימים

    שיראלוש +2

    היי בנות מישהי יכולה להמליץ לי ע עגלה של מאמאס אנד פאפא דגם סולה?? אני מעוניין לרכוש אותה אולי|

    |thinking|

    אילי

    קניתי אותה- קיבלתי מלא המלצות :)

    שלי

    לי יש אותה אני ממש מרוצה ממנה

    קלה לקיפול נוחה רק האמבטיה קצת צרה השתמשתי בה עד שהיה בן 3 חודשים וחצי ועברתי לטיולון

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    האם מותר גבינת מסקרפונה בהריון דיקלקטין מחיר למה אסור משחת וולטרן בהריון חוות דעת סלקל דונה דופלר ביתי סופר פארם
    יפעת טל

    סל קל לעגלת סטוקי

    היי, יש לי עגלת סטוקי ואני רוצה לרכוש סל קל שמתחבר לעגלה, האפשרויות הן: סל קל של סטוקי ללא מתאמים אבל כבד או סל קל של פג, מקסי קוזי או סייבקס שאין עם מתאמים ואים לי אין מה הכובד שלהם עוד לא בדקתי. מישהי יכולה להמליץ מה כדאי?

    שגית

    גם לי יש סטוקי - כנסי

    באמת הסלקל של סטוקי כבד רצח ויקר בלי סיבה מוצדקת. קניתי מתאמים של מקסי קוזי וסלקל של בי-סייף -הוא גם קטן וגם יחסית קל לכל מה שראיתי (יש לבי סייף כמה דגמים, לא זוכרת במדוייק איזה מהם יש לי) הסלקל מהם על העגלה אני אוהבת אותו אפילו יותר מהטיולון. חוצמזה עגלה סוף הדרך!! את תהני מכל רגע איתה

    שגית

    *מהם= מהמם

    חן

    איזה כיף

    גם אני הזמני סטוקי, למרות שבכל מבחני העגלות קוטלים אותה שמעתי עליה הרבה המלצות טובות וכיף לשמוע גם ממך שזו עגלה טובה.

    שגית

    גם אני שמעתי מלא קטילות עליה אבל הייתי ממש מאוהבת בה!

    לא ראיתי שום עגלה אחרת! נסעתי במיוחד עד מושב קדימה לשבטוב כדי להתנסות עליה. מסתבר שהיא לא כזו כבדה כמו שכולם מספרים (העגלות היום בשוק באותו משקל או כבדות יותר) והיא לדעתי נוחה לתפעול חוץ מהקטע שהמוט בין הרגליים אבל זה בקטנה, בכל עגלה יש חיסרון. אני עכשיו עם הטיולון ומאוד מאוד מרוצה!

    חן

    דרך אגב, באיזה שלב עוברים לטיולון? זה הולך לפי חודשים או אינדיוודואלית לפי התפתחות?

    רעות ממן

    עגלה!!! מימה קסרי או סטוקי???

    משתגעת כבר ולא מצליחה להגיע להחלטה!! יש פה בנות שיכולות לעזור איזה עגלה יותר טובה?! אגב אם יש הצעות יותר טובות אני אשמח לשמוע :) תודההההה|heart-sunglasses|

    חיותי

    יש לי עוד זמן אבל..

    גם אני חולמת על העגלה הזאת למרות שהבנתי ששתיהם מסורבלות ותופסות מלא מקום צריך רכב גדול מעלית בבנין בשביל שיהיה קל היתרון במימה שקצת יותר קלה מהסטוקי

    אמא מאושרת

    עגלות

    אם יש מישהי שעשתה בדיקה מעמיקה זו אני חח העגלה שהכי רציתי היתה הסטוקי אבל ויתרתי עליה כי אין בה כלום מעבר ליופי...היא הכי מסורבלת בעולם לקיפול בנוסף היא כבדה ובקןשי נכנסת לאוטו. אני כן יכולה להגיד לך את דעתי האישית לאחר כל סקר אפשרי...היה חשוב לי מאוד קיפול וכל זה אך שמתי דגש על יופי גם כמובן..בכל זאת הריון ראשון חח הלכתי על הבבה קאר אבולושיין..לא זו עם הגלגלים הגדולים..אכן גם שידרגתי אותה ועלתה לא מעט אבל לדעתי שווה את זה.. לא הייתי ממליצה על המימה או על הסטוקי... מקווה שעזרתי (:

    חיפושית - פעם שלישית

    לי יש את הסטוקי ואני לא ממליצה בכלל

    מסורבלת הטיולון לא נוח האמבטיה קטנה וצרה חבל שקניתי אותה כי ממש התלהבתי מהמראה שלה אין ספק שהיא מרשימה אין לי ברירה אאלץ להישאר איתה גם בילד השני כי שילמתי מספיק כסף. תחשבי על נוחות ולא רק על מראה כמוני:) זו דעתי

    אין נסיכים כאלה בעולםםםםם!!

    בחינת יופי: המימה מהממת.. והסטוקי יותר מידי שופוני..

    לין

    אני קניתי עגלת mamba של abc design

    שווה לך ללכת לראות, מהממת! וממש ממש נוחה לתפעול. וגם הסל התחתון ענק, נח מאד לקניות...

    שוגי

    גם מוצי מהממת

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    בייבי ג'וגר סיטי ורסה חוות דעת ערכי פרוגסטרון תקינים בתחילת הריון דיקלקטין מחיר כמה זמן אחרי אוביטרל מקבלים מחזור טיולון יויו לקנות באילת
    רותמי

    מדריכון הכנה להנקה - חשוב לקרוא לכל המניקות המתחילות והצפויות

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. בהצלחה. ברגע שיחזרו ההודעות הפרטיות אתן מוזמנות ליצור איתי קשר לתמיכה ושאלות.

    אמא ל3 נסיכים ונסיכה

    קודם כל כל הכבוד לך על היוזמה !!! ואכן מסכימה איתך בכל מילה

    אני אמא ל3 בנים ואת כולם הנקתי בלעדית ללא פורמולות במשך שנה וחצי ונהניתי מכל רגע. היום אני גם מניקה כבר 8 חודשים וזה סיפוק אדיר. אבל כמובן שאני גם תמיד אומרת שברגע שההנקה הופכת להיות טרחה ולא נעימה עבור האמא אז לא שווה להמשיך כי חשוב שגם האמא תהיה רגועה ותהנה מהתינוק שלה ולא תהיה עצבנית כל היום אז כבר לא כדאי להניק בכל מחיר. שיהיה בהצלחה לאלו שמנסות

    מירי

    מקסים

    סיכמת הכל, ומכל הכוונים אני גם לקראת לידה שלישית שאת שתי הגדולים הנקתי כמעט עד שנה וחצי. ישר כח על המחשבה וההשקעה להעלות את הדברים על כתב.

    ליטלי

    מדהים!

    שומרת לי את זה שיהיה. תודה

    רותמי

    מדריכון הכנה להנקה, מומלץ לכולם לקרוא!

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! בהצלחה. ברגע שיחזרו ההודעות הפרטיות אתן מוזמנות ליצור איתי קשר לתמיכה ושאלות.

    רותמי

    תוספת קטנה

    אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק.

    היללה

    וואו , תודה רבה

    מעשיר מאוד ! ושמחה , שהנושא עולה למודעות, הנקה היא טבעית, וחשוב לגשת כמה שיותר בסבלנות. אחת ההמלצות הטובות, שקיבלתי מקרובת משפחה, היא פשוט להשאיר את התינוק צמוד לשד, ולא לוותר. :)

    בובה מאוהבת

    בהחלט מועיל . תודה רבה |shiooo|

    lenush

    וואו כל הכבוד! תודה

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    פצעים בלשון בהריון האם מותר לאכול סופלה שוקולד בהריון האם מותר גבינת מסקרפונה בהריון עגלת מליבו אדמקס חוות דעת האם צריך להיות בצום לפני בדיקת דם של חלבון עוברי
    רותמי

    מוזמנת לכתוב לי בפרטי ואתן לך את המספר שלי. בנוסף, הנה מסמך הכנה טוב:

    הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. בהצלחה.

    רותמי

    מפרסמת מחדש- הכנה להנקה והמלצה לקרוא על אפס הפרדה

    היי בנות, מפרסמת פעם בכמה חודשים לכל המקסימות שצפויית ללדת בקרוב (בלידה קלה וידיים מלאות אמן) ממליצה לקרוא על אפס הפרדה, התינוק הוא שלכן ויש לכן את כל הזכות לדרוש שיהיה איתכן כל הזמן! ובעיניין ההנקה: ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. בהצלחה. כל מי שרוצה מוזמנת לכתוב לי בפרטי ותוכל להתייעץ טלפונית או לא בזמן אמת. אני גם מבקרת הרבה בנות בבית או בבי"ח כדי לתמוך ולהקשיב. אני מדגישה שאני לא יועצת מוסמכת ומדברת רק מלמידה עצמית וניסיון :)

    A.P

    תודה רבה!

    שומרת לעצמי לעתיד |heart-eyes|

    שושה :-)

    מהממת

    הייתי בטוחה שאת יועצת מוסמכת עד שראיתי שכתבת שלא! כל הכבוד לך על המידע, בטוחה שהמון בנות פה יקבלו שלווה ממה שכתבת. אני מאוד בעד הנקה! אבל חשוב לציין שגם במידה וההנקה לא צולחת, זה לא נורא ואסור לכעוס על עצמנו. אני אישית לא צלחתי בלידה הראשונה, הנקתי בערך חודשיים-שלוש וכאב לי ממש שהפסקתי והאשמתי את עצמי אבל ב"ה יש לי ילדה בריאה בת שנתיים וחצי. בלידה השנייה הבטחתי לעצמי שאני לא חוזרת על טעויות וב"ה אני מניקה כבר חצי שנה למרות שאני שומעת מהסביבה (משפחה) הרבה דברים נגד. אפילו מנסים לשכנע אותי שהוא רגיש לחלב שלי כי יש לו בעיית הקאות (נבדק ע"י מס' רופאים וזה עדיין לא מונע מהם להמשיך לטעון זאת). בקיצור מה שאני רוצה להגיד לכולן זה שתמיד תמיד ללכת עם הלב ולא לתת לאף אחד(!!!!!) להיכנס להחלטות שלכן, אם החלטתן להניק לכו על זה עד הסוף! זו מתנה מדהימה שה' נתן לנו ואין דבר יותר מהנה מזה. בהתחלה קשה נורא אבל אחרי חודש-חודשיים זה זורם הרבה יותר ואני אישית לא רואה קושי בהנקה, להיפך... זה תורם לשנינו. במידה ולא הצלחתן להניק/החלטתן מראש שלא, זה בסדר גמור! אתן לא אמהות רעות חלילה. הכי חשוב לתת ללב להוביל ולא לעשות שום דבר בניגוד לרצונכן. בהצלחה לכולן! ותודה לך מאמוש על הפוסט המהמם הזה

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    קופון מדי לינק עד כמה ימים נחשב איחור נורמלי במחזור סדיר פצעים בלשון בהריון על מה מעידים לחצים למטה בחודש תשיעי כמה זמן אחרי אוביטרל מקבלים מחזור
    רותמי

    היי בנות, שוב, מפרסמת את מסמך ההכנה להנקה - מומלץ לקרוא!

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, כיום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. כל מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי בפרטי לשאלות וייעוץ, גם טלפוני. אם לא אדע לעזור יש לי רשימה של יועצות מצוינות. בהצלחה.

    NETAGO

    תודה רבה לך מקסימה אחת!

    מאושרת!! (אלה)

    מהמם|heartkiss|

    תודה רבה לך!! שמרתי לעתיד הרחוק..

    רומיקי

    ואוו!!

    מדהים!! העתקתי והדבקתי אצלי בפלאפון שיהיה לי מוכן.. חייבת לציין שאת ממש מחזקת אותי בנושא ההנקה ואני כולי ציפייה ותקווה שאצליח להניק הנקה מלאה|lalala||pleaseee| תודה רבה!!!

    רותמי

    מסמך הכנה להנקה עם כל המושגים שחשוב להכיר

    ריכזתי המון מידע על הנקה מהמון אתרים ומידע אישי שלי. מוזמנות לקרוא ולשתף הכנה להנקה: נתחיל בזה שבהתחלה הנקה זה קשה. ההתחלה באמת מאתגרת. הנקה לא אמורה לכאוב ולא אמורים להיות פצעים בהנקה. אבל, ואבל גדול, חלב אם הוא ללא ספק המזון הטוב ביותר לתינוק שלך, הוא מלא בנוגדנים, בחומרים מזינים ובהמון המון חומרים טובים שאין בפורמולה. בנוסף, ברגע שעוברים את השלב הקשה, ההנקה הופעת להיות טבע שני וכל כך נוח וקל בכל שעות היום להאכיל. בלילה, לא צריך להסתבך עם בקבוק ומים חמים, ביום אני מתעוררת בלילה (אמנם כבר לעיתים רחוקות כי היא ישנה לילה שלם, טפו טפו...) לפחות מעשר דקות וחוזרת לישון. בנסיעות, ביציאות, אין צורך לדאוג לסטריליזציה, למים חמים... החלב שלך תמיד זמין, תמיד חם, תמיד בריא ואף פעם לא מקולקל. בדיוק חזרנו הקיץ מטיול בחו"ל עם הקטנה ואני לא יכולה לדמיין איך הייתי מסתדרת אחרת. פשוט כל כך נוח. יתרונות ההנקה מבחינה רגשית, נפשית ופיזיולוגית והשפעת חלב האם על התפתחות התינוק וגדילתו ידועים היטב והוכחו במחקרים רבים. עוד נמצא כי ככל שיש בידי האם מידע רב מוקדם לגבי ההנקה, כך קטנים הסיכויים שהיא תיתקל בקשיים ויתקצר משך הטיפול בבעיות. ההנקה ממשיכה את הקשר הפיזי והרגשי שהחל עוד בתקופת ההיריון, בינך לבין תינוקך. החלב מספק לתינוק את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק והוא מכיל נוגדנים המסייעים בחיסון מפני מחוללי מחלות, פטריות ואלרגנים. חלב האם מתעכל בקלות ופועל כמרגיע טבעי. תינוקות יונקים חולים פחות במחלות הקשורות למערכות האף, האוזן והגרון, למערכת הנשימה ולמערכת העיכול. ההנקהמסייעת בהתפתחות התקינה שלהפה והלסת ותורמת להתפתחות השיניים. בנוסף, ההנקה מזרזת אתהתכווצות הרחם לאחר הלידה. בהנקה, החלב משתחרר לאט ובקצב שהתינוק קובע ולכן אין דבר כזה האכלת יתר בהנקה. בניגוד לבקבוק בו החלב נשפך לפי התינוק והוא לא נאלץ להתאמץ עבורו. ההנקה דורשת ממנו אנרגיות ולרוב בהתחלה הוא נרדם מהר ואפשר לנסות להעיר אותו מעט כדי לבדוק שהוא אכן שבע. בהתחלה זה נורמלי לחלוטין שתינוק ינק בכל שעה ביום ולמשך כל זמן שיחפוץ. ההנקה היא הרבה יותר ממזון עבורו. הוא רק יצא מהרחם המגן. הוא זקוק לקרבה וחום ולשמוע את אימו וליבה כל הזמן. ההנקה מספקת את כל הצרכים האלו. את יכולה להתעודד שברגע שההנקה מתבססת זה כל כך נוח שלא תוכלי לדמיין איך זה להשתמש בבקבוקים. הרכב חלב האם: חלב אם ראשוני נקרא קולוסטרום. הוא מתחיל להיווצר בשבוע ה־ 16-20להיריון ונותר בגוף היולדת 2-5 ימים לאחר הלידה. בזמן זה גודל השד יהיה בדרך כלל כגודלו בסוף ההיריון. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים, המעודדים את מערכת החיסון של התינוק. יש בו חומרים המהווים משלשל עדין ומסייעים בפינוי המקוניום (צואת התינוק ב– 3-4 הימים הראשונים לאחר הלידה, שצבעה שחור או ירוק כהה). חלב המעבר מגיע, בדרך כלל, 3-4 ימים לאחר הלידה וגורם למלאות בשדיים - מצב פיזיולוגי תקין שבו השד מתמלא ונעשה כבד, רך וחמים יותר. המלאות מסמנת לךלהיניק את התינוק לעתים קרובות יותר, בכל פעם שהוא מראה סימני רעב, או בכל פעם שאת מרגישה התמלאות, כדי למנוע מצב פתולוגי ובלתי תקין של גודש. חלב המעבר מורכב מכמויות קטנות והולכות של קולוסטרום ומכמויות גדלות של חלב הקבע. חלב זה ממשיך להיווצר כ- 10 ימים ומכיל ריכוז גדול יותר של שומנים לעומתהקולוסטרום. במקרים רבים, בשלב הקולוסטרום, אמהות רבות חשות שהחלב לא משביע ולא טוב שכן רק טיפות מעטות יוצאות בסחיטה. קיבת התינוק מותאמת לקולוסטרום בימים הראשונים וגודלה מתאים לפחות מ-15 מ"ל! ולכן כמה טיפות כל כמה שעות זה כל מה שהתינוק זקוק לו! חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת. בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה"ביו" שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו'). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים. חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ. בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר). הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר. תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות. בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו. חלב אם לא מתקלקל. בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה. הטיפ הטוב ביותר הוא לבטוח בגופך ובתינוק שלך. הוא יודע כמה הוא רעב ומתי. אין צורך להסתכל על השעון, אין צורך לשאוב כדי למדוד את החלב. החלב שלך מושלם עבורו ומספיק לו לחלוטין. יש ויכוח האם מתן מוצץ בתחילה יכול לפגוע בהנקה. לדעתי האישית מומלץ לחכות קצת ולראות שההנקה זורמת כיוון שהם מאוד עייפים בהתחלה והיניקה מעייפת אותם. אם יבזבז את כל מרצו במציצת מוצץ הוא יהיה עייף מידי לינוק. קפיצת גדילה: קפיצת גדילה היא מצב המתרחש לרוב אצל תינוקות יונקים אך נפוץ גם בקרב תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל. קפיצת גדילה מתרחשת לרוב בגילאי: יומיים, 10 ימים, שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה והורים רבים מעידים כי הן מתרחשות גם בשלבים מאוחרים יותר (בגיל תשעה חודשים ואף שנה). כאשר מדברים על קפיצת גדילה פעמים רבות מתכוונים גם לקפיצה בהתפתחותו של התינוק, בשלבים בהם רואים שינוי משמעותי וחד בהתפתחותו המוטורית, השכלית או הרגשית. התינוק יונק 24-48 שעות כמעט רצופות לחלוטין. בעקבות היניקה המרובה גדלה כמות החלב. קפיצת הגדילה מתרחשת מדי שבועיים, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה ושנה, ומורגשת בעיקר בהנקה מלאה. מתן בקבוק במהלך קפיצת גדילה (לרוב ניתן כי לא מצליחים לזהות שמדובר בקפיצת גדילה אלא פשוט ברעב נקודתי) עלול לשבש את המנגנון הטבעי של הגוף שמטרתו לעודד ייצור חלב ע"י יניקה מוגברת ועלול להביא לאי הצלחת ההנקה. באופן כללי מתן בקבוק לפני ביסוס ההנקה (בד"כ סביב 6 שבועות) לא מומלץ שכן עלול להוביל להעדפת בקבוק ושביתת הנקה. בהתחלה, מאוד חשוב להקפיד שהאחיזה של התינוק תיהיה טובה. אחיזה לא נכונה תגרום לפצעים וחתכים וייתכן כי תפגע ביכולת להניק לטווח ארוך. כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו. מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום) או אפילו אפס הפרדה, כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט. אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח"כ לבעיות גדולות. על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה והכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם. לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב. חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות בעצמו ערני ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר. השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו. בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט. ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה יותר. הצמדה נכונה ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד. ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו. ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות "אף שעל" פטמה לכיוון האף – הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק. ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה). ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה – השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו. ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון אם התינוק לא תפס טוב, אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים. תנוחות הנקה גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה). גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה. חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב. צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה. חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה. חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר). איך תדעי שהתינוק אוכל מספיק בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי: שחור ביום- יומיים הראשונים, ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום הרביעי, חמישי ועד התחלת מוצקים בערך. עם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום. עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום. בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 4 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול. בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה. תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע. כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת, מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע. עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבועיים. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר. תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר. תהליך ייצור החלב כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה). לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר. אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך. החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן. החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב. השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב. גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד. כשהשד מלא יותר, החלב יותר מימי וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה "מנות שונות" בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן. לכן חשוב לתת לתינוק לסיים לינוק מצד אחד לפני שמציעים את השני. מספר הנקות בימים הראשונים חשוב לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו. כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום. בחודשים הראשונים חשוב להמשיך ולהניק בין 8 ל 12 הנקות ביום. אורך הנקות כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום. בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב. בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד"כ, בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד. שד אחד או שניים שלושה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו: תמיד מומלץ לתת לתינוק לסיים בעצמו שד אחד לפני שמציעים שד נוסף על מנת שיקבל גם את החלב המימי יותר וגם את החלב השומני יותר. תני לתינוק להחליט. אחרי שהתנתק מצד אחד, הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך). הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב. מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב. בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב. טיפול בשד מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק. לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק. לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים. ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים. ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש. ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו'. מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור. גודש וטיפול בו גודש יכול להיווצר משני גורמים: הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד. האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב. הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ. טיפול: לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק. נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה. מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז. קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד. תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת). טיפול: קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה. להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. לרוקן באופן ידני או אם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס. לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים. לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב. רטיות כרוב על השד למשך 20-30 דקות מקסימום מספר פעמים ביום. כדאי לרכך מעט את כרוב לפני ששמים אותו ולהחליף אותו כשמתרכך. אם נוצרת אדמומיות ויש חשש לדלקת חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה. איך לעודד תינוק לינוק עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה. דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה. תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו. גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע. סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה. אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק. את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד. אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור. כאבים בפטמות כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד"כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות. לרוב, תיקון של התפיסה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה. להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח משחה מלנולין טהור (למשל "פיורלאן" או "לאנסינו") שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר. כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת. לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה. מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד. צהבת צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה! • להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה. הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש. הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה. אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות. בהתחלה, אין צורך לחשוב על שאיבה, אין צורך להוסיף בקבוקים או תמ"ל. המדד הטוב יבותר הוא כמות החיתולים הרטובים והנינוחות של התינוק. סמכי עליו ועל הגוף שלך! אם בכל זאת החלטת להוסיף בקבוק רצוי שאוב, אז תתעקשי על האכלת תומכת הנקה - כשהתינוק בתנוחת ישיבה והבקבוק מקביל לרצפה כך שהפטמה לא מלאה לחלויטין וכך התינוק מתאמץ להוציא חלב ולא סביר שיפתח העדפת בקבוק. בהצלחה.

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    עגלת מליבו אדמקס חוות דעת איך מזהים שמדובר בדימום השתרשות העובר ברחם ולא של מחזור טיולון יויו לקנות באילת האם מותר גבינת מסקרפונה בהריון חום השחר נשאר גבוה 12 יום אחרי ביוץ
    עי

    עגלה עגלה עגלה

    היי אני חודש 6 ורוצה להתחיל להסתכל על עגלות מחפשת משהו יציב מחזיק הרבה זמן מתקפל בקלות ולא כבד מדי אשמח להמלצות! תקציב 3500-4000 שח

    פופו

    יש לי אינגיליזנה משילב ואני מרוצה!!!!

    שובולולו

    יש לי עגלה של סיטי מיני עם ארבעה גלגלים

    ואני מאוד מרוצה וגם הנהגי מוניות חחחח היא קלה מאוד ונוחה...וקלה לקיפוח על ידי משיכה אחת הידית מבד ..ופתיחה על ידי ידית קטנה מהצד שמזיזים.. בקיצוררר עגלה מושלמת

    נטלי וסרברג

    יש לי עגלה..אולי יתאים לך

    יש לי עגלת אחים של i candy היא מתאימה לתינוק קטן והיא מגיעה עם שני טיולונים אם תרצו להתרחב שוב יום אחד |idea2|

    קטנטנה

    המלצות עגלה- סטוקי או בוגבו או בבה קר? לא רוצה משהו אחר, מה עדיף זה או זה??

    מחכה באושר

    לא בדקתי אף אחת מהם

    ossie30

    הסטוקי קרוזי נראית מעלפת!! גבוהה ויפה אבל יקרה אששש

    סיוון 1985

    אני קניתי בבה קאר... מהממת!! אבל גם הבוגבו מעולה...|idea2|

    הסטוקי גם מהממת אבל היא היתה גדולה מידי עבורי בקיפול ולא פרקטית.. בקיצור.. בחירה קשה..חחחח

    קטנטנה

    איפה קנית? מה המחיר וכולל מה?

    נתוש

    והיא כבדה להלאאההה שלא הייתי ממליצה בכלל ,היא גם מרגישה אחרי כמו צעצוע

    אמא

    יש לנו בוגבו קמיליון כבר מעל שנה היא מטורפת!!! שווה כל שקל

    קלה נוחה עוברת בכל מקום! עגלה מספר אחת!|shalomshalom|

    אנה

    אני קונה את הסטוקי אקספלורי

    יקרה אבל גבוה ויפה ומתקפלת מעולה

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    דימומי השרשה ביום המחזור האם מותר לאכול סופלה שוקולד בהריון קביעת תור להיפוך עובר בית חולים מאיר דר קנטי שלשולים הקאות וכאבי בטן בהריון קופון מדי לינק
    שבוש

    אני מתלבטת לגני עגלה..מימה ,סטוקי או בוגבו קמיליון..

    אמא לנסיך+פיצית

    אז ככה: גם אני לקחתי עגלה כבדה- סטוקי ואני גרה בקומה שלישית בלי מעלית

    אנע מאוד מרוצה מהעגלה עם כל זה שהיא כבדה ואיכשהו מסתדרים עם המדרגות, יש ימים שבעלי נוסע עם חבר לעבודה ואז העגלה באוטו בחוץ וזה נוח, ואם לא אז אני מורידה את העגלה ב 2 חלקים למטה: קודם את השילדה ואז את האמבטיה עם הילד בתוכה וזה לא נוראי מאוד כמו שפחדתי שיהיה, ואם אני יוצאת רק לכמה דקות או משהו כזה אז אני יורדת עם מנשא וזהו

    מתעניינת ב אה ניתן לרכוש עגלה לתינוק סטוקי ? את חייבת לקרוא את הנושאים הללו

    דר רן אבידן מוהל. טלפון האם בחודש הראשון להריון יכול להיות מחזור כמה זמן נמשך דימום אחרי ציטוטק קופון מדי לינק חום השחר מתי יורד לפני מחזור
    בל

    בנננווווווותתתת מי מתכוונת לקנות עגלה של סטוקי???|thinking|

    Milky

    לי יש...אם יש לך שאלות יש לי את אקספלורי

    אמא בסיבוב שני

    יש אותה לאחותי והיא אמרה שהיא עשתה טעות שקנתה אותה ב 7500 ש''ח

    בל

    אני רוצה לקנות אותה נעולה עלייה ממש!!! ואני רוצה את הדגם שיש לך מילקי תגידי

    איך היא?? הרבה אנשים אומרים לי לא לקחת אותה ביגלל שהיא לא נוחה וכל מיני אבל אני ממש נעולה עלייה ככה שאין סיכוי לעגלה אחרת.. את מרוצה מימנה?

    הדס

    לי יש אחת כזאת! יש לי עליה רק שבחים!!! מדהימה!! שלחתי תמונה...

    הדס

    גם אני הייתי נעולה עליה!! לא עזר שום דבר ועכשיו אני מרוצה עד הגג! זה הפרארי של העגלות...

    Tehila

    ואי הדס הפרווה מהממת ככה על העגלה!!

    הדס

    פה זה חובה! כולם פה מחממים את התינוקות עם פרווה בעגלה...אחרת התוכעס

    הקטן שלהם יקפא מקור... אז כשקניתי את העגלה כבר הזמנתי את הפרווה של סטוקי שיתאים לעגלה...כבר באוקטובר אני מלבישה את זה על העגלה...אין ברירה פה זה לא כמו בארץ... אבל תודה מאמי|flowers2|

    בל

    וואייי אין על העגלה הזאת!!! והפרווה ביכלל מעלף!!! חחחח אני כל כך סגורה עליה שכמה

    שיגידו שהיא לא נוחה ומסורבלת וכבדה אז זה לא כזה יעזור חחחח מחכה ללכת לעשות הזמנה כבררררר((:

    מאוהבת בבובה שלי

    גם אני רוצה אותה אבל

    מישהי אמרה לי שבגיל שנה אצטרך לרכוש טיולון אחר כי הטיולון של סטוקי קטן מידי|thinking|

    הדס

    אמרתי לך כבר שאת אשה שיודעת מה היא רוצה

    הדס

    סליחה קפץ לי... שיהיה בהצלחה מאמי!

    הדס

    הפופי שלי כבר בן שנתיים פלוס והוא יושב שם בניחותא כבר מגיל חצי שנה...!

    בל

    מקסימהההה שלייייייי!!!! תודה מאמי שלייי!!!|heart-sunglasses|

    אופטימית

    אז ככה גם אני נעולה עלייה ממש ועשיתי סקר שוק בדקתח

    באמסטרדם ובגרמניה ואני אהבתי את הדגם של הקרוזיוהיא מהממת!!!!

כתבות שאת חייבת לקרוא: